אלנור פרג'ן
מספרת ומשוררת אנגליה ממוצא יהודי. נולדה בלונדון (אנגליה) ב-13 בפברואר 1881 לאביה הסופר היהודי-אנגלי בנג'מין לאופולד פרג'ן (1838-1903), שחיבר 40 רומנים ושירי ילדים, ולאמה מרגרט ג'פרסון (בתו של השחקן האמריקני ג'וזף ג'פרסון). גדלה ונתחנכה בבית הוריה על-ידי אומנות ומורים פרטיים. מילדותה מילאה הכתיבה תפקיד מרכזי בחייה. עם שלושת אחיה חיברה חרוזים, מעשיות ומחזות והוציאה 'עיתון משפחתי'. בגיל 7 למדה מאביה להדפיס במכונת-כתיבה ולתקן עלי הגהה, הראתה לו את יצירותיה הראשונות וקיבלה ממנו הדרכה ועידוד. לאחר מות האב שהתה שנתיים בבית סבה בארצות-הברית, אך ב-1905 שבה לאנגליה. כל אותה עת הוסיפה לכתוב ולפרסם שירים וסיפורים בכתבי-עת, גם בעילום-שם.
בגיל 35 הוציאה את ספרה הראשון, "שירי ילדות מלונדון העיר" (1916, עם לחנים פרי עטה), שרבים מפזמוניו נשארו פופולריים עד היום. באותה עת עברה עם אמה מלונדון המופצצת לגור בכפר קטן במחוז סאסקס: "שם עבדתי בגינה," סיפרה, "קוששתי עצים להסקה, בישלתי, ובמעט הפנאי שנותר לי – כתבתי." אחרי המלחמה השתקעה בבית מוקף גן ברובע המסטד (צפון לונדון), שם הוסיפה לכתוב לילדים עד ימיה האחרונים. זכתה בפרס קארנגי (1955), היתה הזוכה הראשונה בפרס אנדרסן הבינלאומי (1956) ובפרס רג'ינה האמריקני (1959) על תרומתה בת-הקיימא לספרות-ילדים. מתה בלונדון ב-5 ביוני 1965, בשנה ה-85 לחייה.
אלנור פרג'ן נחשבת בעיני רבים ליוצרת האנגלית הגדולה ביותר לילדים במאה ה-20. תשעים ספריה כוללים שירים וסיפורים, מחזות ואגדות, המצטיינים בשליטה מופלאה בשפה. בדמיון ססגוני ובהומור ממוזג רגש. לשואלים אותה כיצד נוצרו שיריה וסיפוריה השיבה ברשימה בשם "כיצד הם לא נוצרו": "אי אפשר להשיב על שאלות בלתי-אפשריות, ואין גם טעם לנסות… מרבית הזרעים שהנביטו את יצירותיי אינם ידועים גם לי. הם עופפו אי-משם או משום-מקום אל קרקע-הדמיון הדשנה, הפוריה מעל לכל אבחנה. ואז נעשית העבודה כאילו מעצמה והכתיבה היא בבחינת ברכה ועונג". יצירותיה תורגמו ל-30 שפות בקירוב, ועם יסוד פרס אנדרסן קבעו השופטים: "אין מתאים יותר ממנה לפרס זה, שכן מכל הסופרים המודרניים היא הקרובה ביותר לאנדרסן בפיוט, דמיון, פאתוס והומור".
הביוגרפיה מתוך לקסיקון אופק לספרות ילדים, 1985, מאת ד"ר אוריאל אופק