ג'ק לונדון
מספר אמריקני. שמו האמיתי: ג'ון גריפית צ'ייני. נולד בסך פרנסיסקו (קליפורניה, ארה"ב) ב-12 בינואר 1876, בנם הבלתי חוקי של נווד אירי ונערה אמריקנית. משחר ילדותו גדל בתנאי עוני, שוטט ברחובות ונאבק על קיומו. הוא מכר עיתונים, עסק בדיג, ארח לחברת יורדי ים ומבריחים, שירת במשמר-החופים, היה ספן באוקיינוס ונווד בכבישי צפון אמריקה. פעמים אחדות נעצר בעוון שוטטות. בגיל 19 נכנס ללמוד באוניברסיטת קליפורניה, אך במהרה גילה שספסל-הלימודים לא נועד לו, נתקף ב'בהלה לזהב' ויצא לחפש את מזלו באלסקה. כל אותן שנים היה שטוף בקריאה, ולאחר שובו לעירו בחוסר כל אך עשיר בחוויות, החליט להיות לסופר. אז הסתגר בחדרו שבעליית-הגג, כתב בקדחתנות 1,500 מלים ביום והציף את מערכות העיתונים בסיפוריו, שרובם ככולם הושבו לו. ב-1898 נדפס סיפורו הראשון, "אדם בדרך", תמורתו קיבל 5 דולר. מאז התחילה ההצלחה להאיר לו פנים, עד שנעשה לסופר האמריקני הפופולרי ביותר ובעל שכר-הסופרים הגבוה ביותר. ב-1904 נשלח לשמש כתב צבאי במלחמת רוסיה-יפן. מדי פעם נהג לצאת להפלגות ולבקר במשכנות-עוני בארצות שונות כדי למצוא נושאים והשראה לסיפוריו, בהם ביטא את דעותיו החברתיות. בעיצומה של מלחמת-העולם הראשונה, והוא בשיא תהילתו, נתקף דיכאון. הוא חש שכשרונו נוטש אותו: גם חיי משפחתו והמשק שבנה לעצמו נהרסו. אז התמכר יותר ויותר לשתיה, עד שהתאבד בחוות גלן אלן (קליפורניה) ב-22 בנובמבר 1916.
אותנטיות כובשת לב מאפיינת את סיפורי ההרפתקאות של ג'ק לונדון, המצטיינים ברובם בעלילה דרמטית רצופת אירועים מסעירים, בסגנון נמרץ רב-חיות, שהוא עתים מחוספס ועתים פיוטי, ובשלל דמויות יוצאות דופן, הלקוחות מן המציאות שהכיר. הוא היה אמן בתיאור מלחמת האדם עם סביבתו ומאבקו בפגעי טבע ובפגעי אדם, תוך הזדהות שלמה כמעט עם גיבוריו. לא פעם שיבץ בסיפוריו הטפה נלהבת לרעיונות חברתיים חדשים. לעתים ניכרים בכתיבתו אותות חיפזון, או הזנחת הצד האמנותי: אך הקוראים הצעירים – שהם כיום קוראיו העיקריים – נכבשים על-ידי האירועים הגודשים את סיפוריו ועל-ידי רוח המאבק ואי-הכניעה הנושבת בהם. ספריו.
הביוגרפיה מתוך לקסיקון אופק לספרות ילדים, 1985, מאת ד"ר אוריאל אופק