פנג הלבן: ספר מבוגרים שהפך לקלאסיקה לנוער

מאת אלינער ברקת

התופעה של סופרים שכתבו ספרים למבוגרים והפכו בלי לשאול את פיהם לסופרי נוער מוכרת וידועה מאז המאה ה-18 לפחות (מסעות גוליבר / ג'ונתן סויפט; רובינזון קרוזו / דניאל דפו; אוליבר טויסט (ועוד ספרים רבים של דיקנס) / צ'רלס דיקנס; ספר הג'ונגל (ועוד ספרים של קיפלינג) / רודיארד קיפלינג, ועוד רבים וטובים. עצם העובדה שרוב היצירות האלה התפרסמו לראשונה בהמשכים בעיתונות יומית או במגזינים, מעידה על כך שנכתבו לקהל בוגר. העובדה המעניינת שכל הספרים האלה נחשבים היום לספרי נוער, למרות שרובם טומנים בחובם רעיונות חברתיים סטיריים שנוער אינו מסוגל להבין והמבוגרים נהנים מהם – דורשת הסבר. במאות ה-18 וה-19 לא נכתבה ספרות לילדים ולנוער. הם לא נחשבו לקהל יעד לקריאת ספרים. לעומת זאת המבוגרים עדיין לא היו ממש מיומנים בקריאת ספרים בתור הנאה אינטלקטואלית וחברתית ומילוי שעות הפנאי. לכן הנושאים שכתבו עליהם קיבלו לרוב צביון של ספרי הרפתקאות או של אקזוטיקה בארצות רחוקות. האדם האירופי והאמריקאי עוד לא ראה עולם, עוד לא טייל במרחקים. הדרך הטובה ביותר להביא רעיון מהפכני או ביקורת חברתית היתה לעטוף, אותו בסיפור הרפתקאות אקזוטי, כפי שעשו אדגר רייס בארוז בספרי טרזן, או קרל מאי ופנימור קופר בספרי האינדיאנים שלהם. ספרים כאלה, כמו גם ספריו של ג' לונדון ורודיארד קיפלינג גם משקפים היטב את תפיסת העולם הקולוניאלית של המאה ה-19, המתבטאת בעליונות של האדם הלבן בכל התחומים מחד, אבל גם את משיכתו לחבלי ארץ נידחים ו"פרימיטיביים" כדי להביא אליהם "תרבות" ולהנציח את עליונותו.

עטיפת המהדורה הראשונה

לימים, במהלך המאה ה-20 הלכה איכות הקריאה של הקהל המבוגר והתעדנה. כבר לא היה צורך בעטיפה אקזוטית כדי להביא רעיונות חברתיים-ביקורתיים. הדרישה לספרות מתוחכמת יותר הלכה וגברה. מאידך, עוד לא נכתבו ספרים מיוחדים לבני נוער. כך הלכו ספרי ההרפתקאות האקזוטיים ונדחקו למדף של ספרי הנוער, למרות שברוב המקרים הנער אינו מסוגל להבין את כל המסרים החבויים בספרים אלה.. אבל אם תציע לאדם מבוגר מן השורה היום לקרוא את מסעי גוליבר, ינעץ בך מבט משתומם ונעלב ויפטיר בבוז: מה אתה חושב? שאני ילד?

כך היה גם גורלם של רוב ספרי ג'ק לונדון שהיה סופר פורה ביותר. את רוב ספריו בנה על יסוד התנסויותיו האישיות. במהלך חייו עבד לונדון במגוון רב של עבודות, ביניהן, עובד במפעל לשימורים, מוכר עיתונים, דייג, ימאי במשמר החופים, מלח בספינת ציידי כלבי ים, וספן באניות באוקיינוס השקט ובאזורי הקוטב.

בצעירותו התחבר לונדון עם עבריינים ועסק בהברחה לא חוקית של צדפי פנינה. היו ללונדון תקופות בהם נדד בצפון אמריקה, שבמהלכם נעצר מספר פעמים על שוטטות. לונדון גם יצא לאלסקה, כחלק מהגל הגדול שלבהלת הזהב של 1897. על רקע חוויותיו באלסקה כתב את ספריו הפופולריים ביותר, ביניהם פנג הלבן, קול קדומים, אודיסיאה בצפון, הבהלה לזהב והרפתקאות סמוק בליו.

ג'ק לונדון

ג'ק לונדון

בשנת 1898 חזר לונדון מאלסקה עני אך עם שאיפה מוגדרת להפוך לסופר, והוא החל את הקריירה הספרותית שלו בשליחת סיפורים למערכות העיתונים בתקווה שיפורסמו. בשנת 1899 יצא לאור ספרו הראשון, "אודיסיאה בצפון", שהתבסס על הרפתקאות לונדון ביערות אלסקה. לאחר פרסום ספר זה החלה הקריירה של לונדון לנסוק, והוא החל לפרסם יותר ויותר סיפורים בעיתונים שונים. בשנת 1900 תמורת פרסום חלק מ"אודיסיאה בצפון" בעיתון, קיבל לונדון שכר סופרים של 2,500 דולר, סכום השווה בימינו ל-50,000 דולר אמריקאי.

במהלך השנים הבאות כתב לונדון כ-50 ספרים נוספים ומאות סיפורים קצרים, כולם נכתבו בקצב כתיבה יוצא דופן במהירותו – בערך מדי ארבעה חודשים יצא לאור ספר נוסף של לונדון. ספריו של לונדון זכו לפופולריות אדירה, אם כי לא תמיד לאהדת המבקרים.

לונדון מת בשנת 1916 בחוותו שבגלן אלן, בגיל 40. סיבת מותו נתונה במחלוקת. הסיבה הרשמית למות לונדון היא התאבדות, אולם מחקרים מאוחרים טוענים שמותו נגרם כתוצאה ממחלה, או מלקיחת מנת יתר של אופיום. אם נשפוט על פי

ספרו הכמעט אוטוביוגרפי "מרטין עדן" – היתה זאת התאבדות. ספריו של לונדון מוגדרים בדרך כלל כספרים המיועדים לנוער, אולם במקור יועדו ספריו של לונדון לקהל הבוגר והרחב, שקיבל את ספריו בהתלהבות גדולה. לעברית תורגמו כ-30 ספרים שלו.

פנג הלבן (White Fang) הוא ספר הרפתקאות של ג'ק לונדון, המספר על קורותיו של פנג הלבן, כלב־זאב מיוקון שבקנדה. הספר, שראה אור ב-1906, הוא ספרו המפורסם ביותר של ג'ק לונדון. הספר תורגם ללמעלה מ-89 שפות ועובד למספר סרטי קולנוע.

הסרט של וולט דיסני עם איתן הוק

הסרט של וולט דיסני עם איתן הוק

הספר, העוקב אחרי מסעותיו של הכלב בזמן תקופת הבהלה לזהר באלסקה וביוקון, מראה איך זאב פרא עובר ביות ונעשה לכלב. בכך, הספר הוא ספר משלים לספרו של ג'ק לונדון "קול קדומים" ((Call of the Wild הגיבור הוא כלב קליפורני שנחטף ונמכר לעבדות ככלב מזחלת באלסקה בזמן הבהלה לזהב, והופך לפראי בסופו של דבר. אבל במחשבה שנייה אפשר לומר ההיפך, שהספר "קול קדומים" קודם, ובו כלב מבויית עובר תהליך של התפראות וחוזר ללהקת הזאבים, והגור שנולד לו חוזר והופך בסופו של דבר כלב המבויית בידי האדם. כך או כך, עוסקים שני הספרים האלה בביות והתפראות של חית בר, העוברת התעדנות ואילוף בידי אדם.

יש החושבים שספר המדבר מנקודת ראות של בעל חיים, באופן טבעי נועד לנוער ולילדים, משום שאנשים בוגרים לא צריכים את נקודת הראות הזאת והם יודעים שהיא בדותא. אבל יש אלמנטים נוספים בספר לפני שמחליטים באופן אוטומטי שנועד לנוער.

ג'ק לונדון כתב ספרות אפלה. רוב ספריו נוגעים בתהומות הנפש של האדם, גם אם הוא כותב על בעלי חיים, או אולי במיוחד כשהוא כותב על בעלי חיים. ספריו העוסקים בתקופת אלסקה שלו הם אפלים כפי שהחורף באלסקה אפל. הם אכזריים כפי שהחיים באלסקה אכזריים. הם תמיד על גבול ההישרדות, על הגבול הדק בין בהמיות האדם לבין עידונו של האדם – וכל זה תמיד בהשוואה לחיות הבר. חיות הבר מבצעות את פעולותיהן הלכאורה אכזריות כדי לשרוד, כי זהו חוק הטבע – טרוף או שתיטרף. גם האדם מתנהג כך, אבל החברה האנושית כבר לימדה את עצמה לעדן התנהגויות בראשתיות ולעטוף אותן באיצטלה של נימוסים מעודנים, למרות שבבסיסן נשארו על תקן של הישרדות. כשבני אדם מגיעים למקום כמו אלסקה, שבו מלמת הקיום אכזרית וקשה במיוחד, מוסרות לעליהם כל קליפות העידון, ומתגלה האדם הטורף, הראשוני.

עטיפת המהדורה של פאפין

עטיפת המהדורה של פאפין

בספר פנג הלבן יש חמישה חלקים מובחנים:

החלק הראשון נראה שהוא עומד בפני עצמו, מעין פרוזדור, מסדרון שמכניס אותנו בבת אחת לתוך העולם האפל של אלסקה ועל מלחמת הקיום האכזרית שבה. זהו חלק מצמרר, שאינו קל לקריאה. ביכולת תיאורית מדהימה מספר לונדון על מאבקם של שני אנשים הנוסעים עם שישה כלבי מזחלת בערבות המושלגות של אלסקה, נגד להקת זאבים מורעבים המזנבת בהם. זהו חלק המובא נקודת מבטם של האנשים, המנסים להבין את מהלכיהם האסטרטגיים של בעלי החיים, המוצגים בחלק זה בתור האויב שנגדו יש להילחם עד חורמה כדי לשרוד.

זהו החלק היחיד של הספר המביא את נקודת המבט של בני האדם. מכאן ואילך עובר לונדון לדבר מנקודת מבטו של בעל החיים, כשהאדם הוא או האויב או המושיע, וכל רצונו של הזאב הוא לשרוד.

היכולת המופלאה הזאת להביא דברים משתי נקודות מבט שונות ולדייק בתיאורים משני הצדדים, היא אחת מיכולותיו המופלאות של ג'ק לונדון.

החלק השני עוסק כולו בעולם כפי שגור זאבים חווה אותו. שוב היכולות המופלאות של לונדון לתאר את העולם של אלסקה מנקודת מבטו של גור הזאבים, מעוררת התפעלות ורצון לקרוא עוד ועוד.

בחלק השלישי נופל הגור לידיו של אינדיאני, שמעניק לו את השם "ניב לבן" (פנג הלבן). המפגש עם בני האדם הוא מעבר לעולם אחר, אבל עדיין, עולם קרוב מאוד לטבע ולנופים של אלסקה. בני האדם, האינדיאנים המוצגים בחלק זה הם אנשי טבע, המשתלבים בו ויודעים לנהוג על פי חוקיו, חוקי הישרדות. מהחלק הזה מתברר שפנג הוא בן לבת תערובת: חציה כלבה וחציה זאבה, כך שיש בפנג שורשים כלביים והוא מתחיל במסע הסתגלות לחברת האדם.

בחלק הרביעי נופל פנג לידיו של אדם לבן המשתמש בו לצורך קרבות כלבים ומדרבן אצלו את האלימות ואת רוח הקרב באמצעים אכזריים במיוחד מעניין לעקוב אחרי ההיררכיה החברתי שמצייר כאן לונדון: בתחתי ההיררכיה ניצבת החיה. שלב מעליה נמצאים הילידים "הפרימיטיביים", אבל תמימי הכוונות. בשלב מעליהם נמצא כמובן האדם הלבן, אבל הדרגה הנמוכה של האדם הלבן הוא האיש "הרע", הנוקט באמצעים אכזריים כדי לספר את תאוות הבצע שלו. התפיסה היא  שרע הוא כולו רק רוע, ואין בו שמץ של עידון או של הארה וחמלה. הוא מהווה חוליה עליונה בהיררכיה מחד, אבל הנגדה ברורה לאנשי הטבע שמתחתיו, הפועלים מתוך מניעי הישרדות בלבד ואין בהם רוע לשמו, תיאוריית "הפרא האציל".

והנה מגיע ה-happy end. פנג מתגלגל לידו של האדם הלבן הנאצל, שהוא פסגת ההיררכיה החברתית. גיבור החלק הוא אדם טוב לב, המציל את פנג, קושר איתו קשרי אהבה ומביית אותו. לוקח אותו אליו הביתה לקליפורניה. פנג מגיע אל המנוחה ואל הנחלה ואפילו מעמדי צאצאים (עובדה זו מאפשרת לג'ק לונדון לספר את סיפורו של בק, כלב קליפורני שמתגלגל לאלסקה, עובר שוב את כל שלבי ההיררכיה האנושית, אבל הפעם בדרך למטה, וחור אל שורשיו הקדומים בהצטרפו ללהקת זאבים, כל זאת בספרו "קול קדומים").

החלוקה הזאת, ההיררכיה החברתית הזאת, לוקה, מנקודת המבט של אדם נאור בן זמננו, בהתנשאות, בגישה קולוניאלית של עליונות האדם הלבן, בדוגמטיות, בתפיסה של שחור ולבן ללא גווני ביניים. הטוה הוא טוב. הרע הוא רע, ורק בעלי החיים משוחררים מהדוגמטיות הזאת, כי אינם טובים או רעים, הם שורדים. כמובן שצריך לקחת בחשבון שהספר נכתב בסוף המאה ה-19, ומאז השתנו תפיסות באופן קיצוני.

אבל עם זאת, יש בספר משום נבואה לעתיד לבוא: השאיפה לחזרה לעבר, לחזרה לטבע, לשורשים הקדמונים, לתפיסת ה"פרא האציל", לאדמה, לאקולוגיה, לאוויר הנקי, למרחבים, לשממה – מיני אופנות שצצו בעשורים האחרונים ויש להניח שכפי שצצו כן ייעלמו ואת מקומן תתפוסנה אופנות אחרות.

שווה לקרוא, שווה להיסחף, שווה שכל המשפחה תקרא, ההורים יתרשמו מהרעיונות, מהביקורת, מהאפלה ומההישרדות. הנוער יתרשם מההרפתקה ומהארץ המסתורית והאקזוטית – וכולם יצאו נשכרים וגם יוכלו להחליף חוויות בשעת ארוחת הערב ביום שישי (אם נוהגים לקיים אותה). והעיקר – לחזור ולהתוודע אל אחד מסופריה הגדולים של אמריקה – ג'ק לונדון.

תגובה אחת בנושא “פנג הלבן: ספר מבוגרים שהפך לקלאסיקה לנוער

  1. יחיעם פדן

    פנג הלבן ידוע בישראל יותר מכל ספר אחר של ג'ק לונדון. אבל הטוב בספריו, בוודאי אלה המתורגמים, הוא "הרפתקאות סמוק בליו" שתירגם אייל טלמון לכתר. אגב, השם "ניב לבן" היה במקורו בשפה אינדיאנית; מישהו יכול לספר איך אומרים ניב בשפת ילידי אמריקה?

השאר תגובה