ספר הג'ונגל – ביקורת

מאת אביבה יובל

אני מניחה שכשמזכירים את השם "ספר הג'ונגל" לרוב בני דורי, מתנגן בראשם השיר Bare Necessities מן הסרט ספר הג'ונגל של וולט דיסני, השיר הקליט הזה הוא אחת המזכרות שנותרו לנו מן הילדות בה סרטי קולנוע היו חוויה נדירה וההליכה לצפות בהם הייתה חוויה שלמה של התארגנות, נסיעה, גמיעת המופיע על המסך ועיבוד התחושות בדרך הביתה וגם כמה ימים לאחר מכן. כשדברים ניתנים במשורה, ערכם עולה, וכך נטבעות בזיכרון חוויות ייחודיות מן הילדות, סרטי הקולנוע של וולט דיסני היו חלק מהן.

סרט הקולנוע של וולט דיסני נוצר בשנת 1967, שבעה עשורים לאחר שיצא לאור ספרו של רודיארד קיפלינג. כדי להבין מעט את הרקע לספר כדאי להכיר את מחברו: ג'וזף רודיארד קיפלינג שנולד בשנת 1865 בבומביי שבהודו. הוריו העניקו לו את שמו האמצעי "רודיארד" על שם האגם האנגלי שסמוך לו נפגשו לראשונה והותיר בהם רושם עז. רודיארד נולד בהודו וחי בה עד גיל 5, אז נשלח יחד עם אחותו אליס הצעירה ממנו בשנתיים לחיות במשך שש שנים בתנאי פנימיה בביתם של זוג. רודיארד מתאר בזכרונתיו את השנים הללו כתקופה נוראה. כשהיה בן 11 חזרה אמם מהודו ולקחה אותם לחזקתה, לאחר מכן נשלח רודיארד לפנימיה צבאית. בגלל שלא עמד בסטנדרטים האקדמיים לא זכה למלגה ללימודים גבוהים והוריו שלא יכלו לממנם החליטו שיחזור להודו ויעבוד כעוזר לעורך עיתון מקומי בעיר בה ניהל אביו קולג' אומנות. וכך בשנת 1882 בגיל 17 בקירוב, מצא עצמו רודיארד חזרה בהודו.

בשנת 1889, שבע שנים מאוחר יותר, לאחר שפרסם סיפורים קצרים שאוגדו לספרים, פרש רודיארד מן העבודה בעיתון וחזר לאנגליה כשהוא עורך מסע בארצות הברית, שתיעד בכתביו. הוא התפרנס בלונדון מן הכתיבה ובשנת 1892, כשהיה בן 26, נישא ויצא עם רעייתו למסע ירח דבש בעולם. בתם הבכורה (שנפטרה בגיל 6) נולדה בארצות הברית בסופה של אותה שנה יחד עם האיורים הראשונים למה שהפך להיות הספר הכי מזוהה איתו כיום "ספר הג'ונגל". ארבע שנים מאוחר יותר נולדה בתם השניה וחיי האהבה בין בני הזוג נגמרו, אף כי הם הוסיפו להיות נאמנים זה לזו ולחיות יחד עד סוף ימיהם. הם הביאו לעולם בן נוסף והמשפחה המשיכה לנדוד מארץ לארץ ומיבשת ליבשת.
ב 1907 זכה קיפלינג בפרס נובל לספרות. בנו הצעיר נהרג במלחמת העולם השניה, בה תמך קיפלינג באנגליה כמו כותבים רבים בזמנו, כשהוא בן 18. קיפלינג הוסיף לכתוב עד לתחילת שנות השלושים של המאה העשרים ונפטר בשנת 1936.

ספר הג'ונגל הוא אסופת סיפורים קצרים שחיבר הסופר רודיארד קיפלינג ויצאה לאור לראשונה בשנת 1894. הם פורסמו לראשונה בשנים 1893-1894 במגזינים שונים. מאז שיצא לאור, נעשו לספר עיבודים רבים בספרות, בקומיקס, בתיאטרון, ברדיו ובקולנוע, המפורסם שבהם כאמור הוא הסרט "ספר הג'ונגל" של וולט דיסני משנת 1967. בארץ מוכר לכולם המחזמר שהציג לעולם את תום אבני "מוגלי". בשנת 1895 יצא לאור החלק השני של ספר הג'ונגל ובו אסופת סיפורים קצרה נוספת, במרכזה חמישה סיפורים שעוסקים גם בילד מוגלי.

את ספר הג'ונגל אייר אביו של רודיארד, ג'ון לוקווד קיפלינג.
ספר הג'ונגל הינו אסופת סיפורים קצרים העוסקת בבעלי חיים. רודיארד קיפלינג שכילד חווה מצוקה כששהה בתנאי פנימיה ביחד עם אחותו אצל זוג אנגלי (בזמן שהוריו נותרו בהודו) מספר בזכרונותיו שההזדהות הגדולה של עם בעלי החיים נוצרה שם, כילד, כשלא היה מודע לכך כי ישנה אפשרות לחיים אחרים – תשובה שנתן לדודתו אותה ביקר במהלך החופשות באנגליה ותהתה מדוע לא סיפר להם דבר על מצוקותיו בזמן אמת. ההזדהות הגדולה שלו עם מי שאינם יודעים להשמיע את קולם הובילה אותו לתרגם את עולמם של בעלי החיים לשפה שבני האדם יוכלו להבין.
הספר מכיל שבעה סיפורים קצרים, שלושה מהם עוסקים בחייו של מוגלי – פעוט שננטש בג'ונגל ומגודל על ידי זאבים, ובמפגשים שלו עם חיות הג'ונגל השונות. ארבעת הסיפורים האחרים מתמקדים במלואם בבעלי החיים, וחושפים בפני הקוראים את עולמם מבעד לעינייים שלהם.
את הספר שנכתב בסוף המאה התשע עשרה צריך לבחון בכלים המתאימים, על אף כי היחס לבעלי החיים כמשרתם של בני האדם עלול להפריע לקוראים בני ימינו, בהקשרה של התקופה בה יצא הספר לאור חשיפת דרכי החיים של בעלי חיים אקזוטיים: כלבי הים הארקטיים והפילים ההודים, לצד הצגת חיות בזויות הנוכחות במשק הביתי: הנמיה מזווית אחרת, העשירו את עולמם של בני האדם אודותיהם בדרכים שהפכו את המידע שהיה נגיש עד אז רק לעוסקים בתחום לבהיר ומעניין. שפתו של הספר הנוכחי, הנעה בין כתיבה המתאימה לילדים ולנוער לזו הנדמת כנסיון לתרגם מידע עיוני לשפת היום יום. נובעת בין היתר מן עובדה כי ספרים רבים בשנים ההן יצאו לאור קודם לכן כפרקים או סיפורים קצרים במגזינים ובעיתונים, כמו הרוזן ממונטה כריסטו ושלשות המוסקטרים של אלכסנדר דיומא האב, ספריו של צ'ארלס דיקנס ועוד.
הספר יוצא לאור כחלק מסדרת הרפתקה, שדנתי בה באריכות בבלוג שלי מספר פעמים כשסקרתי ספרים שיצאו במסגרתה (הסייח השחור, 101 דלמטים, וממלכת טרביתיה). 'סדרת הרפתקה' היא סדרת ספרים של הוצאת אוקיינוס מיסודם של חגי ואסף ברקת היוצאת לאור בשיתוף עם הוצאת מודן, ושמה לה למטרה להוציא לאור ספרי הרפתקה שונים שעיצבו את דור הכותבים של ימינו. עורכי הסדרה פונים לאנשי ספר בני ימינו ומבקשים מהם לבחור ספר הרפתקה שהשפיע עליהם בילדותם ולתרגם אותו כך שיצליח לגעת גם בילדים בני ימינו. במסגרת הסדרה יצאו עד עתה לאור 18 ספרים, זהו הספר ה-12 בסדרה. בין היוצרים המתרגמים בסדרה נמנים: יהלי סובול, הגר ינאי, יהודה אטלס, מיכל סנונית, מיכאל דק, עטרה אופק, גילי בר-הלל ועוד.
את הספר הנוכחי בחר ותרגם יואב כ"ץ, סופר, מתרגם ותסריטאי, וכותב סיפורים קצרים – שעל שנים מהם זכה בפרס בתחרות הסיפור הקצר של הארץ. כמוני, גם כ"ץ התוודע לראשונה ל'ספר הג'ונגל' כשצפה בסרט הקולנוע של שיצר וולט דיסני על בסיס הספר. באחרית הדבר לספר הוא מספר כי זה היה אחד הסרטים הראשונים שראה והצפיה בו רתקה אותו. שנים לאחר מכן למד כי יוצרי הסרט נטלו לעצמם חירות אומנותית גדולה כשעיבדו אותו לסרט, ועל אף שהדמויות בסרט נאמנות לטבען כפי שהוא מופיע בספר, מעט מאוד מתוכן הספר הגיע בסופו של דבר לסרט וחבל שכך. זו הפעם השלישית בה הספר מתורגם לעברית, הפעם הקודמת הייתה בשנת 1984 ונעשתה על ידי אוריאל אופק.

שמתי לב בספרי הסדרה שסקרתי כי סופרים רבים מצאו בעולם בעלי החיים נקודת אחיזה בילדותם, כזו שליוותה אותם גם בבגרותם. האנשתם והפיכתם לאנושיים מקלה על הקוראים הצעירים להזדהות עם תחושותיהם מבלי שיצטרכו להשליך את הדברים בצורה ישירה על חייהם. אני מאמינה כי התפיסה רואה בבעלי חיים יצורים תבוניים התחזקה במהלך העשורים האחרונים בין השאר בזכות החינוך הלא פורמלי של ילדים צעירים על כך שגם לבעלי החיים יש רגשות. הפיכתם של בעלי חיים לדמויי אנוש יוצרת עם השנים בקרב בני האדם את התפיסה כי הם ראויים לאוטונומיה משלהם בה יקבעו את דרכי חייהם והם לא נועדו מטבע בריאתם להיות משרתים של בני האדם.
אני מתקשה להגדיר מיהו קהל היעד של הספר על אף כי במבט ראשון נראה כי התכנים של הספר מיועדים לילדים, שפתו ואופן העיסוק בטבעם של בעלי החיים (כמטאפורות לעולם בני האנוש) הופכים אותו לפחות נגיש עבורם ומותאם יותר לבני נוער צעירים ולבוגרים יותר, שעולם בעלי החיים מעניין אותם.

האתר של אביבה יובל

השאר תגובה