פנג הלבן: המאבק לחיים ולמוות בטבע הפראי

מאת יהלי סובול

כאשר פנה אלי המוציא לאור והציע לי בשיחה טלפונית לבחור ולתרגם קלאסיקה לנוער, הבחירה  הייתה ברורה לי ברגע בו נשאלה השאלה. "הייתי רוצה לתרגם את פנג הלבן," מיהרתי להשיב. המו"ל השתתק לרגע בצידו השני של הקו, ואז הסביר לי שאני לא חייב לבחור ברגע זה, ושמבחר גדול ומרשים של ספרי מופת לנוער יכולים לבוא בחשבון. "לא," התעקשתי. "אני בטוח. אני רוצה את פנג הלבן."

הבחירה הייתה לי ברורה כל כך מכיוון שפנג הלבן הותיר בי את הרושם העמוק ביותר מבין הספרים שקראתי בילדותי. סיפור חייו ומאבקיו של כלב הזאב הנאמן והאכזרי, המתבודד והגאה, סחף וריתק אותי יותר מעלילותיו של כל גיבור אנושי. אחת הסיבות לכך היא שלהבדיל מסיפורי הרפתקאות רבים וטובים כוחו של הסיפור הזה אינו טמון רק ביכולת המצאתו של המחבר ובפנטזיה הנרקמת בו, אלא דווקא בתחושה החזקה שכל המסופר בו אמיתי ומציאותי ממש. תחושת המציאות הזו נובעת, כך נדמה לי, מהעובדה שמחבר הספר, ג'ק לונדון, היה הרפתקן נועז לא פחות מגיבור ספרו.

מסעותיו של פנג הלבן מתרחשים בחבל ארץ קפוא ואכזרי בצפון אמריקה, הקלונדייק, איזור שג'ק לונדון למד להכיר היטב במסעות שכמעט ועלו לו בחייו. לונדון, שנולד בסאן פרנסיסקו בשנת 1876 לאם ענייה וללא אב מוצהר, חיפש דרך לצאת ממעגל העוני, ובהיותו עדיין נער הפך נווד ופנה אל ארץ מחפשי הזהב שבצפון הרחוק. רק במזל רב הצליח לשרוד את תלאות מסעותיו ולחזור לקליפורניה, מולדתו החמימה, ושם להפוך לסופר מצליח. רבים מהסיפורים הטובים ביותר שכתב מתרחשים באותו חבל ארץ פראי בו נדד בנעוריו.

כאשר לונדון מתאר בתחילת הסיפור את מסעם הנואש של שני נוודים בארץ הקרח, ואת מאבקם המתיש, לילה אחרי לילה, בלהקת זאבים מורעבת שמבקשת לטרוף אותם, הוא עושה זאת בדיוק ובתשומת לב לפרטים קטנים האפשרית רק למי שהיה שם באמת, למי שנאבק באצבעות קפואות להדליק מדורה שבה תלויים חייו, נלחם בזאבים ובכפור, ושרד כדי לספר על זה. בזכות כשרונו הגדול של לונדון, גם הקורא מוצא עצמו שם, בערבות הקפואות מלאות הקסם והסכנה, מהעמוד הראשון ועד לאחרון.

לונדון לא מנסה לייפות את מציאות חייו הקשה של גיבורו, כלב הזאב. הוא מתאר את סביבתו ואת מאבקיו של פנג הלבן בדייקנות של חוקר טבע. ברשימותיו של הסופר אף מצאו החוקרים של כתביו תחקיר על חיי הזאבים שהכין לעצמו לקראת כתיבת הספר, ובו פרטים רבים על מעגל חייהם.

כמו כל יצור החי בטבע הפראי נאלץ פנג הלבן להילחם על חייו כמעט מרגע שבא לעולם. הקרבות שלו עם שלל יצורי הפרא – הנץ הדורס, חתולת הבר, הזאבים, וגם עם כלבים אחרים, הם קרבות אכזריים לחיים ולמוות. סיפור חייו של פנג הלבן אינו סיפור מתקתק, אבל זהו סיפור מרתק מאין כמוהו.

העולם מנקודת מבטו של הזאב

גם הזווית ממנה מסופר הסיפור יוצאת דופן. לאורך רוב הסיפור מביט הקורא בעולם הפראי הזה מנקודת מבטו של כלב הזאב. זווית זו הופכת מעניינת עוד יותר כאשר פנג הלבן נופל בשבי ומתגלגל לידיהם של אינדיאנים, ומאוחר יותר לידיו של האדם הלבן. מבטו של הכלב על בני האדם מאיר את עולמם, עולמנו, באור מקורי ומיוחד. דרך יחסם של בני האנוש אל פנג הלבן, נפרשת בפני הקורא תמונה של הנפש האנושית על שלל גווניה. על האכזריות והעדינות שבה, על האדישות לאחר לצד החמלה אליו, על המעשים המכוערים והשפלים וגם היפים והנשגבים ביותר להם מסוגלים בני האדם.

בסיפור הזה הצליח ג'ק לונדון לחדור לתוך נשמתו של יצור שאינו אנושי ולתאר אותה בעומק ובדייקנות שאין דומה לה. איך זה עלה בידו? אולי בגלל שנשמתו של פנג הלבן אינה שונה כל כך מנשמתנו שלנו, ובמיוחד מנשמתו של מחברו האנושי. גם לונדון, כמו כלב הזאב האמיץ, עבר ילדות קשה ותלאות רבות, וגם הוא ניחן בסקרנות בלתי נדלית, בנכונות ואפילו בתשוקה להילחם כדי לשרוד, ומעל לכל באהבה עצומה, בלתי נגמרת, לחיים.

"ייעודו של האדם הוא לחיות, לא רק להתקיים," אמר לונדון לעיתונאי שביקר אותו בחוותו, זמן קצר לפני שנפטר, בגיל ארבעים. פנג הלבן אינו אדם, והייעוד אליו הוא חותר ללא הפסקה הוא בדיוק זה – להתקיים, לשרוד. אבל דרך מאבקו להתקיים הוא חי בכל ישותו, ואילו חיים מופלאים!