רודיארד קיפלינג

משורר ומספר אנגלי. נולד בבומביי (הודו) ב-30 בינואר 1865 לאביו הפסל ג'ון אקווד קיפלינג, שבא להודו לנהל מוזיאון ובית-ספר לאמנות. ילדותו המוקדמת עברה עליו בשכונת גנים הודית, שם נתחנך על ידי אומנת ומטפל הודיים, שסיפרו לו ממעשיות ארצם. בגיל 6 נשלח לרכוש השכלה באנגליה. תחילה חי בסאותסי, תחת השגחתה של אשה נוקדנית ודתית-קיצונית שמיררה את חייו, ושש השנים שהתענה תחת ירה (עליהן סיפר בכמה מיצירותיו), עם הטראומה של הניתוק מן ההורים, נחשבו בעיניו כאומללות ביותר בחייו. בגיל 12 נשלח ללמוד בפנימיה הצבאית 'וסטוורד הו!' ('הו מערבה', מחוז דבון), שם היה שטוף בקריאה. ב-1882 שב להודו והצטרף למערכת "סיויל אנד מיליטרי גאזט" בלאהור. במהרה נתגלה ככתב מבריק, נתמנה סגן-עורך העתון "פיוניר", ותוך 4 שנים חיבר כ-100 סיפורים קצרים. הוא הרבה לסייר בהודו, אוסטרליה וארצות המזרח הרחוק, ולאחר נישואיו לאמריקנית השתקע ב-1892 בעיירה בטלבורו (מדינת ורמונט, ארה"ב). שם, בבית שבנה וכינה 'נאולאקה' (שם יהלום שחור), כתב כמה ממיטב יצירותיו. ב-1895 סירב לקבל את התואר 'משורר החצר', שהציעה לו ממשלת אנגליה, ותחת זאת יצא למסעות ממושכים בדרום-אפריקה. ב-1902 השתקע בעיירה בורווש (מחוז סאסקס. אנגליה), תוך שהוא יוצא מדי פעם למסעות ארוכים. בגיל 40 נחשב לסופר האנגלי המפורסם בעולם, וב-1907 הוענק לו פרס נובל לספרות "על כושר התבוננות, דמיון מקורי, עוצמת התפיסה והתיאור, המאפיינים את יצירותיו של סופר רב-מוניטין זה". לאחר שבנו הבכור נפל במלחמת-העולם הראשונה כתב את תולדות הגדוד שלו בספר "חיי המשמר האירי במלחמה הגדולה" (1923). זכה בשלל עיטורים, מדליות ותארי-כבוד. מת בלונדון ב-18 בינואר 1936 ונקבר בפינת המשוררים בכנסיית וסטמינסטר. כתביו יצאו ב-36 כרכים (1937 – 1939). קיפלינג, משוררה הרומנטי של הקיסרות הבריטית, הוא גם מבכירי היוצרים לילדים ואחד הפופולאריים שבהם. סיפוריו הקצרים והמלוטשים, שהם ממיטב יצירתו, 'מעניקים לילד כושר התבוננות אל טבע החיה, אל הדמיון המוזר שבין החיה והאדם, ואל הקו התוחם בין השניים, שהוא מוזר לא פחות' (מ"ה ארבותנוט). את יצר-הכתיבה שלו כינה דמון (שד), את יצירותיו כתב בדיו שחורה על נייר תכלת. לאחר שסיים כתיבת פרק היה מניחו הצדה ולאחר זמן שב וקוראו בקול רם, כדי לשמוע את צליל המלים. כך ליטש את סיפוריו, או כותבם מחדש, עד שהיה שלם איתם.

ספרו הראשון לילדים, "ספר הג'ונגל", נחשב בעיני רבים לפסגת יצירותיו ומיצירות המופת בספרות-הילדים העולמית. מתוארים בו בעוצמה פיוטית ובסגנון עשיר חייו של גור-האדם מוגלי ('צפרדעון') שגודל בין זאבים ולמד להכיר את חיות היער, עולמן הייחודי וחוקיהן, תוך הקבלה סמויה אל העולם האנושי. הספר אומץ בין השאר ע"י תנועת הצופים ששאלו ממנו את הכינוי 'גורים'.

הביוגרפיה מתוך לקסיקון אופק לספרות ילדים, 1985, מאת ד"ר אוריאל אופק

ספרים בהרפתקה