אל תיגע בזמיר

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:

"אל תיגע בזמיר" הוא רומן התבגרות מאת נל הרפר לי האמריקאית. הרומן, שנכתב בשנת 1960, הוא ספרה הראשון מבין שניים בלבד שפרסמה הרפר לי בחייה. הוא זיכה אותה בפרס פוליצר, היה לרב-מכר, מכר מיליוני עותקים מאז צאתו, תורגם ליותר מ-40 שפות ואף עובד לסרט ב-1962. הוא מתקיים באזור הדמדומים שבין רומן לנוער ורומן למבוגרים ועם השנים הפך לספר פולחן, כאשר רבים רואים בו יצירת מופת ואחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו במאה ה-20. ב-2010 חגג הרומן את שנתו ה-50 בשורה של אירועים, מפגשים, מהדורות מיוחדות ופרשנויות חדשות למכביר לא מעט מעריצים חדשים נוספו לו מאז, וממשיכים להתווסף כל הזמן. הרומן עוסק בבעיה הגזעית בדרום ארצות-הברית ומתרחש ב-1935 בעיירה מֵייקום שבאלבמה. העלילה מתמקדת בהתבגרותם של ג'ין לואיז (המכוּנָה סקאוט) וגֶ'ם, שני ילדיו של עורך-הדין אטיקוס פינץ', שמייצג גבר שחור בשם תום רובינסון הנאשם באונס צעירה לבנה על לא עוול בכפו. תושבי העיירה בזים לפינץ' ומתקשים לקבל את העובדה כי הוא מייצג בבית המשפט אדם שחור. סקאוט וג'ם מנודים על ידי בני גילם, והמשפחה חשופה לכעס ולעוינות בעקבות מעשיו הלא פופולריים של האב. מייקום נראית כעיירה שלווה על פי רוב, שבה כולם מכירים את כולם, והאווירה בה משפחתית ונעימה, אך המקרה מעלה אל פני השטח את הגזענות והדעות הקדומות של תושביה. תושבי העיירה לא מוכנים לשקול את גרסתו של רובינסון השחור, ובמקום זאת מעדיפים להאמין לנערה הלבנה, למרות שהעובדות לא תומכות בכך. הם גם מתקשים לקבל את העובדה שעורך דין לבן מייצג גבר שחור.

"אם תוכלי ללמוד תחבולה אחת פשוטה, סקאוט, תוכלי גם לחיות בשלום עם כל סוגי הבריות. לעולם לא תביני אדם עד שלא תראי את הדברים מנקודת-הראות שלו… עד שלא תלבשי את עורו ותתהלכי לך בו."

הרומן מסופר מתוך נקודת מבטה של סקאוט, שתוך כדי ההתרחשויות לומדת מהי עוולה, מהו אי צדק ומהם הערכים האנושיים והאומץ הנדרשים כדי להיאבק נגד הרוע. על רקע המשפט חווים הילדים על בשרם את המחיר הקשה שמשלמים המתנגדים לאפליה, ועוברים בעל כורחם תהליך חניכה מואץ, בכך שהם לומדים על טבעו האמיתי של העולם ובעיקר על טבעו האמיתי של האדם. כוחו של הספר הוא בשילוב המדויק בין סיפור עלילתי, מותח ומלא דרמות, המקפל בתוכו ערכים אנושיים מבלי לצעוק אותם בפרצופו של הקורא. הרפר לי אינה נוקטת בטון דידקטי, ולא מטיפה ישירות כנגד הגזענות, אלא עושה זאת באלגנטיות מרשימה, באמצעות קשת של דמויות והתרחשויות, ובכך מאפשרת לראות את המציאות מנקודות מבטן השונות של הדמויות בסיפור. למרות שהעבדות בארצות-הברית הסתיימה רשמית ב-1865, עם סיום מלחמת האזרחים וניצחונו של צבא הצפון, אמריקה המשיכה להיות חברה לא שוויונית בעלת סממנים ברורים של אפליה כנגד שחורים. הרומן התפרסם בתקופה סוערת ביותר של מאבק השחורים בעד שוויון זכויות. בתקופה זו אישים כמו מלקולם אקס, מרטין לותר קינג ואחרים כתבו מחדש את ההיסטוריה מנקודת מבטם והנהיגו את תנועת המאבק למען שוויון. הספר חיזק מאוד את המחנה האנטי-גזעני, ומאז פרסומו ועד היום נחשב לקריאת חובה בבתי ספר ובמוסדות חינוך ברחבי העולם.

הרפר לי - אל תיגע בזמיר - עץ עם הרבה ענפים ובלי עלים
הרפר לי - אל תיגע בזמיר - מוקינגבירד

למרות ש"אל תיגע בזמיר" הוא ספר אנטי-גזעני במובהק, גם הוא לא הצליח להתחמק מרוחות התקינות הפוליטית, והחל משנות השמונים בתי ספר אחדים ברחבי ארצות-הברית ביקשו לא ללמד אותו משום שהוא מכיל שפה פוגענית וביטויים פוגעניים כמו Nigger (כושי). כמו כן, התברר כי גם לפי איגוד הספריות האמריקני הספר הוחרם פעמים רבות, בעיקר לבקשת הורים ותלמידים אפרו-אמריקנים שמחו נגד השפה הגזענית המתוארת בו, וטענו כי הוא מקדם "שנאה גזעית, חלוקה גזעית, הפרדה גזעית ועליונות לבנה". כאשר הועלו האשמות דומות כלפי הספר "הרפתקאותיו של האקלברי פין" מאת מרק טוויין, פורסמה ב-2011 מהדורה חדשה ללא המילים הפוגעניות, וזה עדיין לא קרה במקרה של "אל תיגע בזמיר".

ספרים נוספים באותו סגנון