בית קטן בערבה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
לורה אינגלס ויילדר הייתה בת יותר מ-60 כשבתה, רוז ויילדר לֵיין, הציעה לה שתכתוב את קורות חייה. הימים היו ימי השפל הכלכלי הגדול של ראשית שנות השלושים בארצות-הברית, ורוז ולורה חשבו שפרסום ספר מצליח עשוי לחלץ את המשפחה מהעוני שנקלעה אליו. לורה התיישבה לכתוב את סיפור חייה וניסתה לעניין בו הוצאות ספרים שונות, אך ללא הצלחה מרובה. רק כשהחליטה לעבד את סיפורה לספר לילדים, הפכה אינגלס ויילדר לאחת הסופרות האמריקאיות הנודעות ביותר במאה ה-20, וסיפור חייה היה למה שכולנו מכירים בשם "בית קטן בערבה". "בית קטן בערבה" הוא למעשה רק השלישי בסדרת ספרים שלמה המספרת על חייה של לורה. הספר הראשון בסדרה ראה אור ב-1932 ונקרא "בית קטן ביער הגדול", והספר האחרון – התשיעי במספר – התפרסם ב-1971, כ-15 שנים לאחר מותה של המחברת. מה היה בחייה של לורה שנפרש על פני תשעה ספרים ושבה את ליבם של עשרות מיליוני קוראים בעולם כולו? לורה נולדה ב-1867 לצ'רלס וקרוליין אינגלס בבית חווה במדינת ויסקונסין, בת שנייה אחרי אחותה הבכורה מרי. מה שהחל כילדות שקטה ויציבה במשפחת איכרים, הפך עד מהרה לילדות סוערת ומלאת הרפתקאות ונדודים. כשהייתה לורה בת שלוש עברה המשפחה לזמן קצר למדינת מיזורי ומשם לקנזס, ואז שוב לוויסקונסין, למינסוטה, לאיוֹוה, שוב למינסוטה ואז לדקוטה הדרומית (שאז עוד לא התפצלה מדקוטה הצפונית). עד גיל 12 גרה לורה ב-12 בתים שונים, ואביה עבד בשורה ארוכה של עבודות והיה צייד, איכר, מנהל בית מלון, עובד בטחנת קמח, פקיד ומנהל חשבונות. אימה עסקה בכל מלאכות הבית – תפירה, בישול, קליעת כובעי קש, הכנת נרות ועוד ועוד – וגידלה את לורה ואת אחיותיה מרי, קארי וגרייס.

"בשום מקום לא נראתה דרך; אפילו לא עקבות, ולא הקלושים ביותר, של אופני-עגלה או נתיב של רוכבים. הערבה השתרעה לפניהם כארץ שאיש לא ראה אותה מעולם. עשב-הפרא הגבוה כיסה את האדמה החשופה עד אין-קץ, וכיפת השמיים הגדולה והריקה היתה תלויה מעליה כמו קשת קעורה"

לקוראים אמריקאים, תולדותיה של משפחת אינגלס מרתקות מפני שהן מתעמקות בפרק משמעותי ומסעיר בהיסטוריה של ארצות-הברית: חייהם של החלוצים האמריקאים, שנעו במאה ה-19 אל מערב היבשת והתיישבו בה למרות קשיי המחיה והמאבקים עם האינדיאנים ילידי אמריקה. ובכל זאת, אין בכך כדי להסביר את הצלחתם המפליאה של ספרי "בית קטן בערבה" בעולם כולו: יותר מ-60 מיליון עותקים של הספרים נמכרו ביותר מ-100 מדינות. נראה שסוד הקסם של "בית קטן בערבה" הוא בהצגת אידיאל של משפחה מלוכדת ואוהבת, שניצבת יחד אל מול תלאות החיים. כל מקום חדש הביא עימו אתגרים חדשים – הצורך למצוא פרנסה ומזון, ההתמודדות עם סביבה חדשה ושכנים חדשים, מחלת המלריה ושאר מחלות שתקפו את בני המשפחה, והמלחמה הבלתי פוסקת בפגעי מזג האוויר – מהקור הנורא בימי החורף ועד למכת ארבה שחיסלה את החווה שלהם במינסוטה. לורה ובני משפחתה התמודדו באומץ לב לא רק עם כל אלה, אלא גם עם הטרגדיות האישיות שפקדו אותם: מותו של התינוק פרדי, אחיה של לורה שמת כשהיה רק בן תשעה חודשים, והתעוורותה של מרי בגיל 14. למרות כל אלה, המשפחה ידעה גם לשמוח, לחגוג, ליהנות מנגינת אבי המשפחה בכינור ולמצות את כל היופי שבחיים. אך לא הכל נותר ורוד: ב-2018 עוררה הסופרת וסדרת הספרים מהומה פוליטית-ספרותית. איגוד הספריות האמריקני, שעד אז חילק במשך עשרות שנים את 'עיטור לורה אינגלס ויילדר' לספרי ילדים, החליט להחליף את שם הפרס ולקרוא לו מעתה 'הפרס למורשת ספרי הילדים'. ההחלטה התקבלה לאחר שוויילדר הואשמה בגזענות כלפי האינדיאנים ילידי אמריקה. ואכן, בספרי הסדרה ההתייחסות לאינדיאנים תושבי מערב ארצות-הברית נעה בין התעלמות מוחלטת לבין אמירות קשות ביותר. האינדיאנים מוצגים בה פעמים רבות כגנבים ערמומיים, ובאחד מספרי הסדרה אף נאמר המשפט "אינדיאני טוב הוא אינדיאני מת". ההחלטה לשנות את שם הפרס עוררה מחלוקת ערה בקרב אנשי ספרות ותרבות. היו שצידדו בה, וטענו שיש להוקיע ספרים שמביעים יחס מפלה וגזעני כלפי קבוצות אוכלוסייה שלמות, והיו שטענו כי צריך להתחשב בעובדה שהספרים נכתבו בזמנים אחרים, שאמות המידה המוסריות בהם היו שונות מאלה הנהוגות בימינו. שאלות דומות עלו גם באשר לספרי ילדים אחרים, דוגמת "אוהל הדוד תום" וספריו של מארק טווין על תום סויר ועל הקלברי פין. בנוסף, כמו בכל יצירה ספרותית שמתארת סיפור אמיתי, קשה לדעת עד כמה היו הפרטים שמסרה לורה בספריה מדויקים ונאמנים למציאות. היא עצמה העידה פעם: "כל מה שסיפרתי הוא אמת, אבל לא כל האמת."
לורה אינגלס וילדר - בית קטן בערבה
סדרת ספרי "בית קטן בערבה" קיבלה חיזוק משמעותי בדמות סדרת טלוויזיה שהתבססה עליה, שצולמה בארצות-הברית בשנות השבעים והשמונים ומשודרת עד היום בשידורים חוזרים במדינות רבות בעולם. את הסדרה הפיק מייקל לנדון, שגם גילם את אבי המשפחה, צ'רלס אינגלס. העיבוד לסדרה רחוק למדי מהספרים (ומהאמת). הוא ממקם את המשפחה בווֹלנַט גרוֹב שבמדינת מינסוטה, אף שהמשפחה גרה שם רק זמן קצר, ורבות מהדמויות בסדרת הטלוויזיה לא הופיעו בספרים ואף לא התקיימו במציאות. עם זאת, משפחת אינגלס נחקקה בזיכרונם של מיליונים בדמותם של שחקני הסדרה, ובייחוד מליסה גילברט, שגילמה את לורה. גם בישראל זכתה הסדרה להצלחה עצומה, ועד היום יש אנשים שזוכרים איך התיישבו בסלון בימי ראשון בשעה חמש וחצי מול הערוץ היחיד בטלוויזיה וחיכו בהתרגשות לפרק חדש בסדרה.

ספרים נוספים באותו סגנון