בעל זבוב

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

הרומן האלגורי "בעל זבוב" שראה אור באנגליה בשנת 1954 ונכתב על ידי זוכה פרס נובל לספרות ויליאם גולדינג, עוסק באלימות המתפתחת בתוך חברה סגורה של ילדים הנקלעים לאי בודד. הספר, שנכתב בשלהי מלחמת העולם השנייה, חוקר את אחת השאלות שהעסיקו את גולדינג באותה תקופה קודרת: כיצד ייתכן שאידיאולוגיות קיצוניות כמו נאציזם או פשיזם הצליחו לקסום ללב ההמונים? עד עצם היום הזה, הספר מהווה חלק מהדיון באמיתות הבסיסיות של הנפש האנושית ובשאלה האם טבע האדם הוא טוב או רע מנעוריו. הטענה שהתבטאה בספר בעוצמה שזעזעה את הקוראים היא שטבע האדם רע במהותו. ההתפתחות של התנהגות אלימה ואכזרית בתוך חברה של ילדים תמימים לכאורה, שאין להם סיבה של ממש לרדוף זה את זה ואינם יכולים לקחת דוגמה מעולם המבוגרים המושחת, ייצגה בעיני רבים מהקוראים את האפשרות שהרוע אכן טבוע באדם מרגע לידתו. העיסוק בתכנים הקשים והאמירה המוסרית המטלטלת הפכה את הספר למאתגר לקריאה ומתאים למבוגרים לא פחות מאשר לבני הנעורים. עלילת הספר נפתחת בעיצומה של מלחמה לא ידועה, כאשר מטוס בריטי מתרסק על אי בודד באוקיינוס השקט. הניצולים ההמומים הם נערים בלבד. גיבור הספר הוא ראלף בהיר השיער, שמתואר כדמות חיובית. ראלף הנבון והאופטימי מייצג בדמותו את המנהיגות השקולה וההומנית. יחד עם נער נוסף שמכונה "חזרזיר", ראלף מנסה לייסד בקרב הנערים הניצולים משטר חיובי ומסודר. הם מצליחים להבעיר אש בעזרת שימוש במשקפיו של חזרזיר, ומפתחים שיטת דיון בעזרת קונכייה גדולה שהם מוצאים על החוף, המעניקה למי שאוחז בה את הזכות להשמיע את קולו באופן דמוקרטי.

"ראלף הניד בראשו ללא אומר. הוא נפנה מעט הצידה. חצי עיגול של נערים קטנים, גופיהם רצועים בטיט צבעוני ומקלות מחודדים בידיהם, עמדו בחוף בלי להוציא הגה מפיהם. "משתעשעים לכם פה להנאתכם," אמר הקצין"

החיים באי הטרופי היו עשויים להיות גן עדן, אולם על הנערים מאיימת דמותה של "מפלצת" מסתורית. על רקע החרדות מתערערים הסדר הטוב והמשמעת שראלף מנסה להשליט. אויבו הגדול הוא ג'ק אדום השיער, שמנהיג חבורה של נערי מקהלה הסרים למרותו. ג'ק, המייצג את הפן האלים והחייתי שבאדם, הופך מתנגד עיקש לראלף ומאתגר את סמכותו כמנהיג. חבורת הציידים של ג'ק צדה חזיר בר ומציבה את ראשו על מוט. הראש המכוסה זבובים מכונה "בעל זבוב", כשמו של אליל עתיק שייצג בתקופות מסוימות את השטן. היחסים באי יוצאים מכלל שליטה ומתדרדרים לאלימות בוטה, ושני מחנות הנערים בראשותם של ראלף ושל ג'ק נאבקות על השליטה באי, כאשר רק צד אחד יוכל לגבור בסופו של דבר. בשנים שקדמו לכתיבתו של "בעל זבוב" נכתבו לא מעט ספרי ילדים ונוער פופולריים, שעסקו בתופעה של ניצולים על איים בודדים. ספרות העוסקת בנושא האיים התחבבה על הקהל הרחב מאז שפורסם "רובינזון קרוזו" בתחילת המאה ה-18. הסיטואציה של אי בודד שימשה בעיני בני התקופה רקע מושלם להדגמת הרעיונות המודרניסטיים החיובים על האדם עז הרוח, שאינו נכנע לאיתני הטבע ולגורל האכזר ומתמודד הן כנגד הקשיים החיצוניים והן כנגד הייאוש המאיים לאחוז בליבו. דוגמאות ידועות נוספות לספרות האיים החיובית הם "משפחת רובינזון השוויצרית" של הסופר יוהן דויד ויס שפורסם בשנת 1812, וכן "אי הילדים" של מירה לובה שראה אור בשנת 1947. גם בספרים אלה הניצולים מתמודדים עם סכנות ואתגרים, אך מצליחים לבסס על האי תרבות וחיים אנושיים. גולדינג הכיר היטב את ספרות האיים, אולם ההתנסות האישית שלו במלחמת העולם השנייה, ואולי גם אופיו, לא הניחו לו לפתח השקפה חיובית כפי שהתבטאה בסוגה ספרותית זו. גולדינג בחר להתכתב ביצירתו עם אחד הספרים הידועים בז'אנר, "אי האלמוגים" מאת רוברט מייקל בלנטיין, שראה אור בשנת 1858. במקומות שונים ב"בעל זבוב" יש התייחסות לסצינות מקבילות ב"אי האלמוגים". דמויותיהם של שלושת הגיבורים הראשיים של הספר, ראלף, חזרזיר וג'ק, הן קריקטורות של הגיבורים הראשיים של בלנטיין. באמצעות ההתייחסות לספר פופולרי שהופיע כמאה שנים לפני שכתב את ספרו, גולדינג הביע את דעותיו הקודרות על האופטימיזם הספרותי של סוגת האיים ועל טבע האדם בכלל.

ויליאם גולדינג - בעל זבוב - קונכיה

יתכן שהרוע שגולדינג עסק בו בכתיבתו היה מוכר לו באופן אישי, לא רק מההתנסות שלו בלוחמה בגרמנים במלחמת העולם השנייה, אלא גם מאופיו ומליבו. בביוגרפיה מאת מבקר הספרות ג'ון קארי, שראתה אור בהוצאת 'פאבר ופאבר' והתבססה על יומניו האישיים של גולדינג, נטען כי הסופר זוכה פרס נובל ניסה לאנוס נערה בת 15 כשהיה בן 18. מאמר על הביוגרפיה שפורסם בעיתון 'הארץ' (מיה סלע, 2009) מגלה שבנוסף לניסיון האונס הכושל, בתקופה שבה שימש גולדינג מורה בבית ספר הוא נהג להסית את הנערים שלימד זה נגד זה, כאילו היו חלק מניסוי באכזריות, ניסוי שהתבטא מאוחר יותר בספרו "בעל זבוב". קארי טוען שגולדינג היה מודע לאכזריות שלו. בהתאם להשקפות של גולדינג על ההשפעה של סחף חברתי, הוא נהג לומר שאם היה נולד בגרמניה של היטלר, היה הופך לנאצי.

ויליאם גולדינג - בעל זבוב - משקפים שבורים

ספרים נוספים באותו סגנון