גבעת ווטרשיפ

למרות זאת, לוז מחליט לחלץ ארנבונות מאפרפא בעזרת תוכנית נועזת ומסעירה. לאחר קשיים ופתרונות מלאי תושייה המשימה מצליחה, והארנבונים נמלטים מגנרל אשבול ושבים לווטרשיפ עם כמה נקבות. בחלק האחרון של הספר עומדת ארנביית ווטרשיפ למבחן גורלי, כאשר כוח בפיקודו של גנרל אשבול האיום יוצא להשמידה. ארנבוני ווטרשיפ מצליחים לעמוד במתקפה, והספר מסתיים כשארנביית ווטרשיפ משגשגת. לוז, הארנבון הראשי, מת בשיבה טובה כשהרקפות מתחילות ללבלב שוב. מסעם של הארנבונים מתואר כסיפור אפי השואב את עקרונותיו מהאודיסאה של הומרוס, ועושה זאת מנקודת מבט לא שגרתית של בעלי חיים המתנהגים בצורה טבעית, ולא מחקים התנהגות אנושית או ילדותית. אדמס שילב בספרו מערכת אמונות עשירה ובה פרית (השמש), לו סוגדים הארנבונים, וגיבור קדום של סיפורים מיתולוגיים בשם על-אהריירה, הארנבון המהתל באויביו ומסמל את הערכים שעל פיהם חיים הארנבונים מאז ועד עולם. אדמס המציא גם שפה הנקראת "לאפין" ("ארנבון" בצרפתית), הכוללת מילים רבות שבהן משתמשים הארנבונים. קוראים רבים סבורים ש"גבעת ווטרשיפ" הוא אלגוריה נגד משטרים המבוססים על אידיאולוגיות קיצוניות (בדומה ל"חוות החיות" של אורוול) – הפאשיזם הטוטליטרי באפרפא המקדש את הארנבייה על חשבון זכויות הפרט, והפייסנות הכנועה וההרסנית בארנבייה הממולכדת על ידי בני האדם. אדמס היה מודע לפרשנות הזו, אך טען בתוקף שזהו בסך הכול סיפור על ארנבונים שסיפר לבנותיו, ובכך מתבטאת כנראה גאונותו של הספר. הרעיונות העמוקים הטמונים בספר, המיתולוגיה העשירה והסוגיות החברתיות והמוסריות שבהן הוא עוסק, לא מפריעים לסיפור ההרפתקאות הסוער להלך קסם על הקורא. למרות שהספר נדחה על ידי שבעה מוציאים לאור, זכה "גבעת ווטרשיפ" להצלחה מיידית. הספר תורגם לשפות רבות, זכה בפרסים ועובד לקולנוע ולטלוויזיה. עם מכירות של למעלה מחמישים מליון עותקים, זהו אחד מרבי המכר הגדולים של כל הזמנים. רבדיו הרבים הנוגעים לא רק בהרפתקאות לוז וחבורתו, אלא גם במסורותיהם ובמיתולוגיה אותה ינקו מלידה, הופכים את הספר לקריאת חובה לצעירים ומבוגרים כאחד.