האריה, המכשפה וארון הבגדים

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:

לא כל הילדים הבריטים שפונו מהערים במהלך מלחמת העולם השנייה בשל ההפצצות הגרמניות, הם בני מזל כמו ילדי משפחת פוונסי, הגם שפיטר, סוזן, אדמונד ולוסי אולי לא חשבו כך בתחילה. ביתו של הפרופסור, הבית הכפרי העתיק שאליו הם נשלחו, הוא גדול וריק, והם משתעממים בו ומתגעגעים הביתה. עד שיום אחד, לוסי הקטנה מסתתרת בארון בגדים עתיק ומגלה שהוא למעשה שער אל עולם אחר, אל ממלכת נרניה המופלאה. כך נפתחת אחת מסדרות הפנטזיה החשובות והאהובות ביותר בכל הזמנים, ששינתה לנצח את פניה של הסוגה. לפני לוסי פוונסי היו ילדים שמצאו פתח אל מציאות אחרת, כמו אליס, המגיעה אל ארץ הפלאות לאחר שהיא צונחת במורד מחילת הארנב, אך האפשרות לגלות בדופן האחורית של ארון בגדים רגיל דלת המוליכה אל ממלכה המאוכלסת בחיות מדברות, מכשפות, ענקים ועוד, קסמה לדורות של קוראים. לוסי לומדת שנרניה נתונה בחורף-עד, מעשה ידיה של מכשפה מרושעת ההופכת את אויביה לפסלי אבן. רק אסלן, האריה האדיר והבורא של הממלכה, עשוי להכניע אותה, אך הוא לא נראה כבר שנים רבות. כאשר גם פיטר, סוזן ואדמונד מגיעים לנרניה בעקבות לוסי, הם מגלים שייעודם ממתין להם שם. אסלן נמצא בדרכו חזרה, החורף הופך לאביב ועליהם להכניע את המכשפה הלבנה ולרשת את כיסאה. המכשפה ויצוריה המרושעים ניגפים בפני הילדים ובעלי בריתם, וארבעת בני משפחת פוונסי מוכתרים בטירת קייר פראוול למלכים ולמלכות של נרניה. שנים רבות לאחר מכן, כשהם כולם כבר מבוגרים, הם חוזרים מבעד לדלת ארון הבגדים ושבים אל אנגליה כילדים, אל אותו יום עצמו שבו עזבו אותה, כאילו כל השנים הרבות אותן בילו בהרפתקאות בקרב היצורים של נרניה וחיותיה המדברות, היו רק חלום.

"ודאי שירעדו, יקירתי, בכך אין שום ספק," אמרה מרת בונה, "כל יצור המסוגל לעמוד לפני אסלן בלא פיק-ברכיים, או שהוא אמיץ מן הרגיל, או שהוא פשוט שוטה"

שישה ספרים נוספים כתב לואיס על תולדות ממלכת נרניה, חלקם מתרחשים לפני הגעתם של ארבעת הילדים לממלכה וחלקם אחרי עזיבתם. ספריו של לואיס זכו להצלחה רבה עם צאתם לאור ועובדו לבמה, לתסכיתי רדיו ולסדרת טלוויזיה. חלק מספרי הסדרה אף עובדו לקולנוע. למרות ביקורת מצד מבקרי ספרות רבים ואף מצד יוצרים מודרניים כמו פיליפ פולמן (סדרת "חומריו האפלים") וניל גיימן ("קורליין") שהסתייגו מביטויים של שוביניזם, גזענות והטפה נוצרית בספרים, המחשבה על עולם פנטזיה שנמצא בהישג ידו של כל ילד העניקה השראה ליוצרים רבים, כמו ג'יי. קיי. רולינג בסדרת ספרי "הארי פוטר" שלה. לואיס יצר את ממלכת נרניה כתמהיל של מאפיינים רבים: יש בה דמויות ויצורים מהמיתולוגיה היוונית, כמו פאונים, דריאדות (נימפות עצים) וניאדות (נימפות נהר); יש בה בריות מאגדות עם אירופיות כמו גמדים, ענקים ומכשפות, וכמובן חיות מדברות. לואיס, שהיה נוצרי אדוק, גם שילב בסדרה מוטיבים נוצריים רבים, כמו הופעת אורח של סנטה קלאוס. אבל דווקא השילוב הזה, של כל הפלאים של תרבות המערב, מיוון הקדומה ועד המאה ה-20, הוא שמאפשר לקוראים להאמין שבנרניה הכול יכול לקרות ולהמשיך לחפש אחר ארון הבגדים הנכון, שדלתו תיפתח אליהם.

ק ס לואיס - האריה, המכשפה וארון הבגדים - פנס רחוב באמצע יער מושלג
ק ס לואיס - האריה, המכשפה וארון הבגדים - סאטיר

המתקפות הגרמניות שבעקבותיהן נאלצים ילדי משפחת פוונסי לעבור לכפר כונו "בליץ", קיצור של המונח הגרמני "בליצקריג", "מלחמת בזק". מטרת המתקפות הייתה לשבור את רוחה את בריטניה באמצעות הפצצת האוכלוסייה האזרחית. אבל למרות אבדות כבדות בנפש, בריטניה לא נכנעה. אזרחי לונדון עברו לישון במנהרות הרכבת התחתית בזמן ההפצצות, והפעילו מערכת של כבאים מתנדבים. בשל הסכנה נשלחו ילדים רבים להתגורר מחוץ לעיר, והמעבר הזה העניק השראה לספרים רבים, ביניהם "אי הילדים" של מירה לובה, שמתחיל אף הוא בפינוי של ילדים בריטים מחמת ההפצצות. אך במקום להגיע לנרניה, הם מוצאים עצמם, אחרי שספינתם נטרפה, על אי בודד.

באוניברסיטת אוקספורד ייסדו לואיס וחברו הטוב ג'. ר. ר. טולקין, מחבר "ההוביט" ו"שר הטבעות", קבוצת כותבים שקראה לעצמה 'האינקלינגס'. הם נפגשו בפאב קטן בשם 'הנשר והילד', אותו כינו "הציפור והתינוק", והקריאו זה לזה מיצירותיהם. טולקין היה ביקורתי מאוד כלפי יצירתו של לואיס. הוא העדיף (ואף יצר) עולמות בדויים, שאולי התבססו על מקורות קדומים, אבל התרחשו במנותק ובנפרד מההיסטוריה ומהמיתולוגיה המערבית. הוא לא אהב את הערבוביה העליזה של מקורות והשפעות שלואיס דחס לספריו, ואף כתב על כך לחבר: "זה עצוב ש'נרניה' וכל עבודתו של לואיס הקשורה אליה, נותרו מחוץ לתחום חיבתי…"

ספרים נוספים באותו סגנון