ילדי המים

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:
ספר ילדים קלאסי, אגדה, משל, פנטזיה, ספר טבע, מסה חברתית, רומן חניכה – אלה רק חלק מהתארים שהספר "ילדי המים" זכה להם. עד היום נחשב הספר בעיני רבים לאחת היצירות האניגמטיות שנכתבו אי-פעם לילדים. החידתיות של הספר קשורה בין השאר לריבוי הסוגות שביניהן הוא נע ולגודש המאפיין את עלילתו. הסיפור, המתחיל כרומן ריאליסטי, מגולל את קורותיו של ילד יתום בשם טום, המועסק כמנקה ארובות אצל מר גריימס, שמכה אותו ומתעלל בו. יום אחד טום הולך לאיבוד במערכת הארובות באחוזה הענקית שבה הוא עובד, ומוצא את עצמו בחדר שבו ילדה ישנה. היא מתעוררת וצורחת מבהלה והוא נאלץ לברוח, "כמו קופיף קטן הנמלט אל הג'ונגל" (עמוד 27). בתום מרדף ארוך מגיע טום לנהר, קופץ פנימה והופך לילד מים. בשלב זה הריאליזם הופך לפנטסיה סוריאליסטית, רווית פיות, קוסמים, יצורי מים, עולמות נסתרים, משימות ואתגרים שבהם אמור טום לעמוד, עד שיהיה בשל לשוב לעולם היבשה. נראה כי העושר הז'אנרי והגודש העצום של התיאורים והפרטים ב"ילדי המים" סייע לקינגסלי לקשור, במרחב הספרותי, קצוות שונים ומנוגדים שאפיינו את חייו ואת אמונותיו, ובעיקר לשלב בין אמונתו באל לבין הכרתו בתורת האבולוציה. בהקדמה למהדורה השלישית של "מוצא המינים" (1861), אזכר דרווין את קינגסלי – "סופר מוערך ונשגב", כהגדרתו – ואת האופן שבו שילב בין האמונה באל להכרה באבולוציה: "אלוהים ברא כמה צורות מקוריות, המסוגלות להתפתח מתוך עצמן לצורות אחרות". ב-1863, השנה שבה "ילדי המים" ראה אור, כתב קינגסלי לדרווין: "עכשיו, כשהפכת בעבורי את הטבע מאוסף מת של שמות לישות חיה, אני יכול להתחיל לחקור אותו מחדש… עבודתך שלך מסייעת לשלי בכל פינה". קינגסלי ביטא את מה שפירש ככוחו וכנדיבותו של האל – העושר העצום שנולד מתוך בריאתו – בתיאורי העולם הפנטסטי, רווי הקסם, שמתחת למים, העולם הנסתר מרוב בני האדם. עולם זה גדוש ועשיר, מלא טריטונים, יסעורים, כרישים, עכבישי מים, חלזונות מים, סרטנים, שושנות מים ואלמוגים, וכן פיות וקוסמים. מרחב זה משמש את קינגסלי הן להעניק לטום ולקוראים שיעורים בתורת האבולוציה (כך, למשל, "יצור מכוער ומלוכלך" הופך לנגד עיני טום לשפירית יפהפייה) והן כמקום שבו מתממשת האבולוציה של טום עצמו – עולם היבשה אינו מתאים לשם כך שכן הושחת על ידי בני האדם.

"דעו לכם שהדברים הנפלאים והאדירים ביותר בעולם הם דווקא אלה שאיש אינו רואה"

ההתפתחות של טום נעשית בדרך המקובלת ברומן חניכה: טום עובר שורת התנסויות ומבחנים, שבסופם הופך להיות אדם ערכי. מן הצד השני,על מנת להתפתח, על טום לחזור לאחור, אל מקום רחמי, מיימי, ולהתחיל את מסעו מחדש. האתגר האחרון העומד בפניו הוא מציאת מר גריימס, הנמצא "בקצה השני של שומקום". לאחר תלאות אינספור, טום מצליח למצוא אותו ואף מובילו לבכי ולחרטה. נראה כי דמעותיו של גריימס מרמזות לאפשרות שבכל אדם טמונים "נוזלי טוהרה", המאפשרים לו להתנקות ולהתחיל מחדש. "ילדי המים" נחשב לאחד מספרי הילדים הקלאסיים האהובים ביותר, אך הוא אינו פשוט לקריאה. ריבוי הסוגות, ההרצאות בענייני חינוך וטבע והסאטירות הכלולות בו, הופכים בעצמם למעין מערכת ארובות ענקית שבהן הקוראים – כמו טום עצמו – עלולים ללכת לאיבוד. מנקודת מבט עכשווית ניכרת בעייתיות באופן שבו מציג הספר את הדמויות הנשיות: התפתחותו של טום תלויה אומנם במפגש עם סדרת פיות נשיות, אך הן נדמות כתולדה של פנטסיה גברית על מהות נשית שתכליתה להיות מְכָל – מגן, שומר – בעבור הילד-הגבר. ואולם שמרנות זו – הבאה לידי ביטוי בהיבטים נוספים בסיפור – מתעמעמת לנוכח התובנה העיקרית העולה ממנו: המציאות הנראית לעין היא רק הקליפה החיצונית של עולם עשיר הנסתר מן העין, שבו הכול אפשרי: "יקיריי, כשתגדלו, אתם חייבים לשנות את האופן שבו אתם מתייחסים לדברים… להפסיק עם 'מה פתאום' או 'לא יכול להיות', כשאתם מדברים על העולם הגדול והמופלא הסובב אתכם".
צ'רלס קינגסלי - ילדי המים - שפירית
צ'רלס קינגסלי - ילדי המים - טום עם מברשת מנקה ארובות
בוקר אביב אחד, בעת שבני הזוג פאני וצ'רלס קינגסלי ישבו לארוחת בוקר עם ארבעת ילדיהם – רוז, מוריס, מארי וגרנווייל ארתור התינוק – הזכירה פאני הבטחה ישנה: "רוז, מוריס ומארי כבר קיבלו את הספר שלהם, הגיע הזמן שגם ארתור יקבל ספר משלו". בזיכרונותיה מספרת פאני כי במקום להשיב, צ'רלס קם ונכנס לחדר העבודה שלו. "כעבור כחצי שעה הוא חזר עם הסיפור על טום הקטן".
ל"ילדי המים" הייתה השפעה ממשית על ילדים ועל עבודת ילדים. באנגליה של המאה ה-19 הועסקו בניקוי ארובות אלפי ילדים, בני חמש עד 14, ובהם לא מעט בנות. הספר הסב את דעת הקהל למחירים האדירים שגבתה עבודה זו: מאות ילדים נחנקו למוות ורבים מתו בעקבות מחלות הקשורות בעבודתם. הדיון הציבורי שהתעורר בנושא בעקבות הספר הוביל לחקיקה מחודשת של תקנה, שאסרה באופן גורף העסקת ילדים בניקוי ארובות.

ספרים נוספים באותו סגנון