ילדי המסילה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

אדית נסביט

מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:
1902
,
גלית דהן קרליבך
הסיפור נפתח באופן המושלם ביותר שאפשר להעלות על הדעת: משפחה רגילה המתגוררת בבית רגיל (שחזיתו עשויה לבנים אדומות, כמובן) ומצוידת בשלושה ילדים – רוברטה (בובי), פיטר ופיליס – כלב ואֵם שתמיד מוכנה לשחק עם ילדיה במקום "ללכת למסיבות תה משעממות אצל גברות משעממות". אך אז מתרחש המהלך שעתיד לשנות את אורח חייהם מהקצה אל הקצה: אב המשפחה נלקח לבית הסוהר בעוון ריגול. לילדיה מספרת האם שמדובר בענייני עבודה. בגלל בעיות כספיות נאלצת המשפחה לעבור לכפר, לבית מוזנח ומפויח המכונה "שלוש הארובות", שונה כל כך מהבית שאותו עזבו זה עתה. הילדים אולי אינם יודעים את האמת על אביהם, אך בהחלט כשירים לתפקד ולעזור לאימם במטלות הבית. האם, מצידה, שולחת ידה בכתיבת סיפורים כדי לפרנס את המשפחה. הבית נמצא בסמוך לתחנת רכבת והילדים מבלים בה זמן רב. הם מתיידדים עם אנשי התחנה ועם ג'נטלמן זקן שמקפיד לנסוע בכל יום ללונדון, ברכבת של תשע ורבע. ילדי המשפחה זוכים לפרסים ולהוקרה כאשר הם פוצחים בשורה של מעשים טובים: מצילים את הרכבת מסכנת מפולת, מארחים אסיר פוליטי מרוסיה, מחלצים תינוק מבית בוער ומצילים את נכדו של הג'נטלמן מהרכבת.

"זה דבר מוזר – ככל שאישה עדינה ורגישה יותר, כך קל לה יותר להתגבר ולהביא את עצמה לעשות את מה שצריך להיעשות"

"ילדי המסילה" נכתב בתחילה כפרקים לעיתון 'לונדון מגזין' ובשנת 1906 התפרסם כספר שזכה להצלחה רבה. בתקופה זו, סוף התקופה האדוארדית, מצבם של הילדים בבריטניה לא היה מזהיר. עד אז ילדים נוצלו לעבודה קשה במנפטות הכותנה ובמפעלים. רק במאה ה-20 החלו להתגבש חוקי העבודה והוטלה הגבלת גיל. אט אט חזרה הילדות לחיקם של הילדים. רקע זה משתקף יפה באופי העצמאי שבו הלבישה נסביט את גיבוריה נמוכי הקומה: כשאימם נופלת למשכב, הם דואגים להתיידד עם רופא הכפר ובכך עוזרים לה להחלים, ומאוחר יותר בובי היא זו שמגלה מה קרה לאבי המשפחה, והילדים, בעזרת הג'נטלמן הזקן, דואגים לנקות את שמו. ספרה של נסביט הוא ללא ספק רוח מרעננת ביחס לילדים, לדמויות נשיות ולאנשי המעמד הנמוך, אך לעיתים נושבת רוח דידקטית קלישאתית בין השורות. כך למשל אומרת האם לילדיה ש"עניים הם אנשים מאוד גאים, אתם יודעים". או דברי הרופא על כך שליבן של נשים רך יותר והן נתונות לזעזועים. כפי שניתן להבין מכותרת הספר, מרבית העלילה מתרחשת בתחנת הרכבת ואף היא חלק מרקע התקופה: הרכבת הייתה חידוש ששינה את תפישות המרחק, הזמן והגבולות, והיא משמשת הרבה יותר מאמצעי תחבורה בלבד. עלילות של ספרי ילדים ונוער רבים מאותן שנים או בשנים שיבואו לאחר מכן מתרחשות בתחנת רכבת. "ילדי המסילה" הוסרט כסדרת טלוויזיה של הבי-בי-סי וכסרט קולנוע, ומהדורות חדשות שלו ממשיכות להתפרסם עד היום בכל העולם.
אדית נסביט - ילדי המסילה - רכבת
אדית נסביט - ילדי המסילה
בשנת 1896, כתשע שנים לפני שפרסמה נסביט את "ילדי המסילה", סופרת אנונימית בשם עדה גרייבס פרסמה ספר בשם "בית המסילה", שכמו ספרה של נסביט התפרסם בתחילה כפרקים בעיתון. העלילה דומה להחשיד לעלילת ספרה של נסביט: גם בספר של גרייבס מתוארת חבורת ילדים שנאלצת לעבור לכפר לאחר שאביהם מת. בשתי היצירות מונעים הילדים התנגשות של רכבת בשל מפולת ומקבלים כהוקרה שעונים. בספרה של נסביט הילדים משתמשים בתחתוניות אדומות כדי להזהיר את הנהג, ואילו בספרה של גרייבס אחת הנערות משתמשת במעיל אדום. גם הסוף דומה מאוד: אצל נסביט האב חוזר מהכלא ובתו מקבלת את פניו בזעקות: "אבא, אבא שלי." בספרה של גרייבס הבן האבוד חוזר הביתה והאם מקדמת את פניו במילים: "הילד שלי, הילד שלי." בשנת 2011 נחשף ב'טלגרף' כי נכדתה של גרייבס, אן הול ויליאמס, גילתה את היצירה של סבתה כאשר פינתה את הדירה של אביה לאחר מותו. סוחר ומומחה לספרים עתיקים קרא את היצירה ולא יכול היה להימנע מהשוואת שני הספרים. "הגניבה הספרותית הזאת בולטת מאוד," אמרה הנכדה, "היה ברור שנסביט קראה את הספר ורק חשבה איך להעתיק אותו. אני מבינה שסופרים רבים פועלים בדרך הזאת, אבל זה נראה חצוף למדי. לסבתא עדה המסכנה מגיע קצת קרדיט או הכרה על יצירתה."

ספרים נוספים באותו סגנון

חיפוש ספרים

נספחים

  • אודות המדריך
  • קרדיטים

מדריך הרפתקה לספרי נוער

מדריך הרפתקה לספרי נוער מרכז את יצירות המופת של הספרות העולמית לנוער. המדריך נכתב על ידי כמה מבכירי אנשי הספר בישראל ומספר על הקלאסיקות האהובות והחשובות ביותר