כלבם של בני בסקרוויל

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:
בדצמבר 1893 היו אלפי קוראיו של ה'סטרנד מגזין' המומים ומזועזעים. אחת הדמויות האהובות ביותר, שהופיעה לראשונה על דפי העיתון ב-1887, צנחה אל מותה מראש צוק בזרועות אויבה המושבע. שרלוק הולמס, הבלש החריף, המתבודד ובעל ההרגלים המשונים – מאחסן את הטבק שלו בנעל בית, יורה באקדח על קיר הסלון, מכור לסמים ומתמחה ברעלים – הפך, מרגע שפורסמו סיפורי הרפתקאותיו בהמשכים, להצלחה מיידית. אבל לארתור קונן דויל, היוצר שעמד מאחורי דמותו, היו שאיפות ספרותיות אחרות – הוא כתב סיפורי אימה, רומנים היסטוריים וספרי הרפתקאות כמו "העולם האבוד", ששימש השראה לספר "פארק היורה" והסרטים שנעשו בעקבותיו. ב-1891 כתב דויל לאימו: "אני חושב להרוג את הולמס… הוא מסיט את דעתי מדברים חשובים יותר." וכך, בסיפור "הבעיה הסופית" מצליח הולמס להכניע את פרופסור מוריארטי, נבל-על שמפעיל רשת עבריינית עצומה, אבל משלם על הניצחון בחייו. קוראיו האדוקים של הולמס המשיכו להטריד את דויל במכתבים ובתחינות. שמונה שנים עמד דויל בפרץ עד שפרסם בהמשכים ב'סטרנד' את "כלבם של בני בסקרוויל", הרפתקה שהתרחשה לכאורה לפני האירועים שהובילו למותו של הולמס. הספר הפך לאחד האהובים והידועים שבספריו של דויל, והוא השתכנע להשיב את הולמס לחיים שנה לאחר מכן, בסיפור "תעלומת הבית הריק", שבו למדו הקוראים המאושרים שהולמס הצליח להיאחז בשפת הצוק ולמשוך עצמו מעלה כדי לחזור ולהילחם בפשע.

"גם בהזיותיו הפרועות ביותר של איש טרוף-דעה לא תוכל להצטייר דמות פראית, מבעיתה ושטנית יותר מן הדמות האפלה ונוראת הפנים שפרצה לעומתנו מתוך חומת הערפל"

ב"כלבם של בני בסקרוויל" מקבל הבלש משימה בלתי אפשרית – לגלות האם על בני המשפחה רובצת קללה מסתורית המתגלמת בדמותו של כלב מפלצתי, שחור, בעל עיניים זורחות, אחרי שגופתו של סר צ'רלס בסקרוויל נמצאת בשטח האחוזה כשלידה טביעות כפותיו של כלב ענק. אבל הולמס, איש ההיגיון, אינו מאמין בקללות, ובעזרת ד"ר ווטסון, ידידו הטוב ושותפו לדירה, מצליח להביא לפתרון התעלומה, שעוסקת פחות ביצורים על-טבעיים ויותר בחמדנות ובתאוות בצע אנושיות לחלוטין. דויל כתב ארבעה רומנים ו-56 סיפורים קצרים שבהם הופיעה דמותו של שרלוק הולמס, המלוּוה כמעט בכולם בידידו ד"ר ווטסון, שכותב אותם ומשמש כשותף להרפתקאות וכביוגרף לא רשמי. ביצירות אלה ברא דויל דמות בלתי נשכחת, שהייתה ונותרה אחת הדמויות הבדיוניות המוכרות ביותר בעולם, עד כדי כך שלעיתים אנו שוכחים שלא הייתה ולא נבראה. הבית שבו התגוררו לכאורה הולמס ו-ווטסון, ברחוב בייקר B221 בלונדון, הפך למוקד עלייה לרגל, למרות שאין מספר בית כזה. דויל אף קיבל כל חייו מכתבים מאנשים שביקשו את עזרתו של הולמס בפתרון תעלומות, ופעמיים אפילו ניסה בעצמו לפתור אותן. אבל דויל עשה הרבה יותר מאשר ליצור דמות. הוא הניח בסיפורי הולמס את יסודותיה של ספרות הבלשים המודרנית, ואפילו של מקצוע הבילוש עצמו. דמותו של החוקר המבריק, שמתקשה ליצור קשרים אנושיים אבל מצליח לקשור ללא קושי בין עובדות חשובות, הפכה למוסכמה ספרותיות וקולנועיות. כל הבלשים הספרותיים שבאו אחריו – ויש אלפים כאלה – השתמשו בשיטותיו או מרדו בהן, אבל התקיימו תמיד ביחס אליו.
ארתור קונן דויל - כלבם של בני בסקרוויל - מקטרת וכובע של שרלוק הולמס
ארתור קונן דויל - כלבם של בני בסקרוויל
בתקופה שבה החל דויל לכתוב את סיפוריו של שרלוק הולמס הפכה לונדון לעיר ענקית. המהפכה התעשייתית משכה אליה אנשים רבים, שבאו מהכפר לחפש בה עבודה. רבים מהם חיו בעוני ובצפיפות, תנאים המקילים על ביצוע מעשי פשע. בשנה שבה הופיע סיפורו הראשון של דויל ב'סטרנד' התבצעו בלונדון 23,920 פשעים, מהם פוענחו רק 13,336. המשטרה הסדירה הוקמה רק 50 שנה קודם לכן וב-1842, כשסוף סוף פתחו בה את מחלק הבילוש, היו בו רק שני שוטרים. ניתן אם כך להבין מדוע זכו הרפתקאותיו של הבלש המהולל להצלחה שכזו.
הפרודיה הראשונה על הולמס התפרסמה רק ארבעה חודשים אחרי שהסיפור הראשון בכיכובו התפרסם. מאז ועד היום נכתבו מעל לאלפיים המשכים, עיבודים וחיקויים לסיפורי הולמס, אחד מהם אפילו על ידי בנו של דויל. ביצירות אלה הוא פגש כל דמות היסטורית או בדויה שניתן להעלות על הדעת: קארל מרקס, וינסטון צ'רצ'יל, אוסקר ויילד, ג'ק המרטש, הרוזן דרקולה, זיגמונד פרויד ואפילו דויל עצמו. בנוסף לעיבודים רבים לרדיו, סיפוריו של הולמס מעובדים ומצולמים שוב ושוב לטלוויזיה ולקולנוע. בחלק מהמקרים אלו עיבודים – נאמנים יותר או פחות – לסיפוריו של דויל, אבל באחרים אלו הרפתקאות חדשות לחלוטין. בעוד שכמה מעיבודים אלה מנסים לשחזר את התקופה שבה התרחשו הסיפורים, באנגליה הויקטוריאנית, אחרים ממקמים את הולמס ואת כישוריו הייחודיים בתקופה העכשווית.

ספרים נוספים באותו סגנון