מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:

זהו סיפורו של ספר, אבל לא זה שראה אור בבית ההוצאה של 'אלפא סנטאורי' כשעל כריכתו מודפסות המילים "בלי פניקה" באותיות גדולות וידידותיות, אלא של תסכית הרדיו שהפיק דאגלס אדמס ב-1978 עבור הבי-בי-סי. התסכית, ואחריו הספר, גוללו את עלילותיו של יום חמישי אחד, הנורא מכל אלה שקדמו לו. ביום זה מקיץ ארתור דנט עם הנגאובר ומגלה דחפורים צהובים שעומדים להרוס את ביתו כדי לפנות דרך לכביש מהיר חדש, לאחר שלא הגיש את הסתייגותו מתוכניות הבנייה של המועצה – שהונחו, למרבה הנוחות, בתא שירותים נעול שעליו שלט המצהיר "זהירות, נמר". אבל אלה הן הקטנות בבעיותיו, כפי שמבהיר לו ידידו פורד פרפקט, שמתגלה כחייזר מפלנטה אחרת. כדור הארץ כולו עומד לפני השמדה מוחלטת, ושניהם חייבים לתפוס טרמפ עם חללית, ומהר. פורד וארתור מתגנבים לתוך אחת מהחלליות השייכות לצי הכרייה של הווגונים, חייזרים כעורים וחובבי שירה, מתחמקים בעור שיניהם ומצטרפים לזאפוד ביבלברוקס, נשיא הגלקסיה הדו-ראשי, לטריליאן, אסטרופיזיקאית מכדור הארץ שהצטרפה אליו, למרווין, האנדרואיד הדיכאוני שלהם ולשני עכברים לבנים, בניסיון לפענח את סיבת קיומו של כדור הארץ. "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הוא ספר מסע מצחיק, פרוע ואי-גיוני ברחבי יקום רחב ידיים, ספר המתפוצץ מרוב רעיונות מבריקים, שכבש דורות של קוראים והפך לתופעה תרבותית של ממש. יש בספר פרדוקסים של מסע בזמן, חייזרים בכל צבע, צורה ומצב צבירה שאפשר להעלות על הדעת, ספינות חלל המונעות בכוחן של חדשות רעות – כי אין דבר ביקום שנע מהר יותר מהן – ושפע של תובנות בהירות ומנוסחות בשנינה על המצב האנושי.

"אתה יודע," אמר ארתור, "בזמנים כאלה, כשאני תקוע בפתח אוויר ווגוני עם אדם מביתלגו'ז, ועומד למות מחנק בחלל העמוק, בזמנים כאלה אני מצטער שלא הקשבתי למה שאמרה לי אמי כשהייתי צעיר." "למה, מה היא אמרה לך?" "איני יודע, לא הקשבתי."

אדמס סיפר את הסיפור על ההשראה לכתיבת "המדריך" כל כך הרבה פעמים, עד שלטענתו שכח את האירוע עצמו וזכר רק את מאות הפעמים שבהן סיפר עליו. הוא מצא את עצמו חסר כול, שיכור וספוג מים ליד אינסברוק שבאוסטריה. בחזקתו היה עותק מרופט וספוג מים לא פחות של "מדריך הטרמפיסט לאירופה", שלא סיפק לו לא הגנה מפני הגשם ולא הסבר איפה הוא נמצא, למה הוא נמצא שם וכיצד לתקשר עם החייזרים המקומיים. מותש, מבולבל ומוכה הנגאובר שכב אדמס בשדה, נעץ עיניים בכוכבים והגה את אחת מיצירות המופת ההומוריסטיות הגדולות ביותר של כל הזמנים. הצלחתו המסחררת של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הביאה את אדמס לכתוב לו ארבעה המשכים: "המסעדה שבסוף היקום", "החיים, היקום וכל השאר", היו שלום ותודה על הדגים" ו"לא מזיק ברובו". על פי "המדריך" נעשו סדרת טלוויזיה, משחק מחשב, מחזות, קומיקס וסרט, ועוד בחייו של אדמס מכרה הסדרה כ-15 מיליון עותקים ועיצבה במידה רבה את חוש ההומור של בני דורו. יצירתו משולחת הרסן של אדמס, המשלבת סאטירה, נונסנס, פרודיה, פילוסופיה וטכנולוגיה, הצליחה להכניס לתוך הסוגה כבדת הראש של המדע הבדיוני, שניסתה עד אותה עת לעסוק בנושאים "רציניים", הרי גורל ודרמטיים כמו השמדת כדור הארץ, פלישת חייזרים או מסע בזמן, רוח רעננה וזוויות השקפה לא שגרתיות. המדע הבדיוני היה מראשיתו ספרות של רעיונות, כזו שביקשה לשאול "מה היה קורה אילו?" ולהשתמש בטכנולוגיה כדי לבחון סוגיות חברתיות, פוליטיות ופסיכולוגיות. יצירתו של אדמס, הגם שהיא מלאה וגדושה ברעיונות מקוריים כמו ספינה המונעת בכוח ההסתברות, פרות תבוניות המבקשות שיאכלו אותן, ביורוקרטיה המכתיבה את גורלן של פלנטות ועוד, אינה מבוססת על רעיונות או על עלילה. אדמס משתמש בדחיסות הרעיונית הזו, שעל כל אחת מהברקותיה היה סופר אחר יכול לבסס ספר שלם, כדי לשחרר את הסוגה מכבלי החשיבות העצמית שלה, ולהבהיר שלא הרעיונות, אלא יכולתנו כיצורים אנושיים להשתעשע איתם, היא החשובה.

דאגלס אדמס - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה - מגבת
דאגלס אדמס - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה - זאפוד ביבלברוקס

ה-25 במאי נקבע כ"יום המגבת" לזכרו של האיש שקבע כי מגבת היא הדבר השימושי ביותר שהטרמפיסט הבין-כוכבי צריך שיהיה לו. או במילותיו שלו: "כל אדם הנוסע בטרמפים לאורכה ולרוחבה של הגלקסיה, מסתפק במועט, מבקר בפרבריה, נאבק לנוכח סיכויים אפסיים, מנצח ועם זאת יודע היכן המגבת שלו, הוא בבירור אדם שאין לזלזל בו." ביום זה ממונה נשיא זמני לגלקסיה, ומעריציו המושבעים של הספר מקיימים אירועים שבהם מתחפשים לדמויות מתוכו, וכמובן מסתובבים עם מגבת.

שני גרמי שמיים במערכת השמש קיבלו את שמם בהשראתו של אדמס. יומיים לפני מותו העניק האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לאסטרואיד שמספרו 18610 את השם Arthurdent (ארתור דנט) וארבע שנים מאוחר יותר, ב-2005, נקרא אסטרואיד נוסף על שמו של אדמס עצמו: 2001 DA42. השם מורכב מראשי התיבות של הסופר, שנת מותו והמספר 42, שלפי ספריו מהווה את התשובה לחיים, ליקום ולכל השאר.

ספרים נוספים באותו סגנון