פוליאנה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:
הספר "פוליאנה" היה לרב-מכר בארצות-הברית מייד עם צאתו לאור, ועד מהרה כבש לבבות ברחבי העולם. מיליוני ילדים וילדות, וגם מבוגרים, התאהבו בילדה המופלאה שבראה הסופרת האמריקאית אלינור ה' פורטר ובמשחק השמחה שלה, ועד מהרה הפך שמה למושג: תחילה היה "פוליאנה" שם נרדף לאדם עליז ואופטימי, שרואה את החיובי בכל דבר – ומאוחר יותר דבק גם בטיפוסים תמימים מדי, שמאמינים בטוב ומסרבים בתוקף להכיר באפשרות אחרת. גיבורת הספר היא בתו מלאת החיים בת ה-11 של כומר עני, הנשלחת בעקבות מות הוריה לחיות אצל דודתה האמידה פולי. הדודה הנוקשה והמרירה מנסה לחנך אותה להיות ילדה צייתנית וממושמעת, אבל את פוליאנה הצוהלת אי אפשר לאלף. היא חיה לאורו של "משחק השמחה" שהמציא למענה אביה, ולפיו יש למצוא בכל דבר נקודת אור המאפשרת לאדם לשמוח. כך היא מצליחה להאיר פנים גם לטיפוסים זועפים מטבעם, ולהשלים באושר עם כל מצב, אפילו כשחלומותיה הצנועים (על חדר נחמד בביתה המפואר של הדודה, למשל) מתרסקים על קרקע המציאות האכזרית (הדודה הקצתה לה את החדר העלוב ביותר בבית – מטעמים חינוכיים, כמובן). בפטפוטיה גלויי הלב ובעליזותה הטבעית היא שובה את ליבו של כל מי שפוגש אותה ומצליחה להדביק את כל מכריה, ולבסוף את העיירה כולה, במשחק השמחה שלה. היחידה שאינה מודעת לקיומו של המשחק היא הדודה פולי – שאמורה להיות הנפש הקרובה ביותר לפוליאנה – מאחר שאסרה על הילדה להזכיר בנוכחותה את אביה המנוח, והמשחק הוא הרי "של אבא". אבל פוליאנה מוקפת בידידים קרובים אחרים, שאוהבים אותה אהבת נפש ואולי אף מעריצים אותה: ננסי, המשרתת בבית הדודה; ג'ון פנדלטון הערירי והמסוגר, אהובה לשעבר של אימה המנוחה; ג'ימי בין – ילד יתום שברח מבית היתומים, ולבסוף פנדלטון מאמץ אותו; גברת סנואו הנכה והרגזנית; ד"ר צ'ילטון, רופא העיירה הנחמד, שלא התגבר על אהבת נעוריו הנכזבת; ולמעשה כל אדם בעיירה שזכה ליהנות מהאור שהילדה הקורנת הכניסה לחייו. אולם כעבור חודשים אחדים נפצעת פוליאנה בתאונת מכונית, המשתקת את פלג גופה התחתון. האם תוכל כעת להמשיך לשחק במשחק השמחה? כאשר פוקדים את בית הדודה עשרות מתושבי העיירה המודאגים, שומעת מיס פולי לראשונה על משחק השמחה – וננסי מתבקשת להסביר לה במה מדובר. כך מצטרפת גם הדודה למשחק, עד שכל הקצוות נקשרים ונפתרים על הצד הטוב ביותר, בהפי-אנד מושלם.

"כמעט תמיד יש משהו בכל דבר שאפשר לשמוח עליו, אם את ממשיכה להתאמץ מספיק זמן בשביל למצוא אותו"

משחק השמחה של פוליאנה התחבב על הקוראים עד כדי כך שמעריציו הקימו "מועדוני שמחה" ונעזרו במשחק, בעיקר במקרים של משבר בחיים. פורטר, ש"פוליאנה" היה ספרה המצליח ביותר (היא כתבה גם ספרים רבים למבוגרים), כתבה לו ספר המשך "פוליאנה וג'ימי", שבו מופיעה דודתו של היתום ג'ימי בין, ואילו פוליאנה וג'ימי מתבגרים ומתאהבים זה בזה. אחרי מותה של פורטר ניסו מחברים אחרים לכתוב ספרים נוספים בכיכובה של הילדה שוחרת הטוב, אבל אף אחד מהם לא הצליח כמו הספר המקורי, שזכה לעיבודים לקולנוע, לתיאטרון ולטלוויזיה, ואף הפך למשחק לוח פופולרי. בין המבקרים ואנשי הספרות יש כאלה שאינם אוהבים את הספר, לדעתם הוא מזכיר ספר הדרכה פשטני לעיצוב האישיות, ומלא במסרים נוצריים המנסים לחנך את הקורא להשלים עם גורלו. להם אפשר להשיב כי גיבורת הספר היא ילדה אידיאלית דמיונית, וסיפורה מרגש ומעניין גם בלעדי המסר הרוחני-נוצרי שלו. במקביל לרעיון השמחה כמרפא לנפש, השחילה פורטר בספרה גם ביקורת חברתית חמורה. סגנון הסיפור שלה שופע הומור דק בין השורות, ומיטיב להעביר מצבי רוח ורגשות דרך תיאור פעולותיהן של הדמויות. אילו חיה פוליאנה כיום, רוב הסיכויים שהיו שולחים אותה לאבחון – כמקובל בימינו – ומתייגים אותה "על הספקטרום". כמה מתכונותיה האופייניות אכן מזכירות תסמונות שונות של ליקויי תקשורת, אבל קריאה מעמיקה בספר תוכיח שלא מדובר בליקוי, אלא במתת, שכן פוליאנה ניחנה בכישרון נדיר – היכולת לזהות את הצורך הרגשי האמיתי של זולתה, להכיל אותו ולהעניק לו אמפתיה. ואולי זה סוד הצלחתו של הספר, שתורגם לעברית בידי מתרגמים שונים לאורך השנים.
אלנור פורטר - פוליאנה - ילדה מחייכת
מגע הקסם של "פוליאנה" דבק גם בסרטו של וולט דיסני בשם זה מ-1960, אף שלא הקפיד על נאמנות למקור: הכוכבת, היילי מילס, נראתה יפה ומעודנת מדי בהשוואה לגיבורת הספר המנומשת והפראית, והתאונה שלה בסרט לא קרתה ממכונית אלא בעקבות נפילה מעץ, לאחר שניסתה להתגנב לחדרה בשובה מבילוי אסור. דודה פולי הקולנועית הרבה פחות קשוחה מבת-דמותה הספרותית, והגרוע ביותר – סוף הסרט לא מבטיח שום הפי-אנד, אלא רק תקווה קלושה שפוליאנה תזכה שוב ללכת. למרות כל זאת, המבקרים היללו אותו וקבעו כי זה הסרט הלא-מונפש הטוב ביותר שדיסני יצר מעודו. בקופות, לעומת זאת, הסרט נחל הצלחה פחותה ולא כיסה את ההוצאות. דיסני סבר שהאשמה היא בשם הנשי המתקתַק, שמונע מבנים לרצות לראות אותו. כיום הסרט נחשב לקלאסיקה.
אלנור פורטר - פוליאנה - כבע קש של פוליאנה

ספרים נוספים באותו סגנון