רובינזון קרוזו

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:
מעשה בצעיר אנגלי שאביו ייעד לו עתיד בטוח: להיות עורך דין, ליהנות ממנעמי החיים של מעמד הביניים ולא לעשות שטויות. הצעיר הוא רובינזון קרוזו והוא חולם להיות יורד ים. כשהוא מגשים את חלומו, הוא זוכה למנת הרפתקאות שתוכל להספיק למאה אנשים ויותר. בשנת 1651 עולה רובינזון המרדן על ספינת סוחר, וכבר בהפלגתו הראשונה הספינה טובעת והוא ניצל. זה לא מרתיע אותו והוא עולה מייד על ספינה אחרת, שעליה משתלטים שודדי ים ורובינזון נלקח בשבי. אחרי שהוא נמלט, רובינזון מתיישב בברזיל והופך לבעל מטעים עשיר, אבל חיידק ההרפתקאות לא מרפה ממנו. הוא שוב מפליג בספינה, שיורדת גם היא למצולות. רובינזון נפלט לאי קטן ובודד בים שמול חופי ברזיל. בתחילה הוא מרחם על עצמו, אבל עד מהרה מבין שהתמזל מזלו, כי רק הוא ניצל מכולם ויוכל לשרוד בעזרת המים והצמחייה על האי. ואז הוא עובר מהפך נפשי המשנה את חייו: מחילוני גמור הוא הופך לאדם מאמין, המודה לאל מדי יום על החסד שעשה עימו והציל אותו ממוות. הוא מחליט שלא יגווע על האי ויישאר בחיים ויהי-מה. רובינזון שוחה לספינה הטרופה שלו שנתקעה מול האי, מחלץ ממנה כלי עבודה, רובים ומזון ומתחיל לעבוד, תוך שהוא מגלה בעצמו כל מיני כישרונות שכלל לא ידע על קיומם: תפירה, נגרות ובעיקר חקלאות. כך חי רובינזון על האי במשך למעלה מ-25 שנה. ביומן שהוא כותב – המהווה את הספר "רובינזון קרוזו" – הוא מספר על המחלות שבהן נתקף ועל הבדידות הגדולה שעליה הוא מתגבר באמצעות קריאה, כתיבה ועבודה רבה לפי עונות השנה: חריש, זריעה, קציר, אסיף, מרעה וציד. על אלה הוא מוסיף לפעמים סיורים ברחבי האי.

"הרע – הוטלתי אל אי קודר ושומם, ואין לי כל תקות ישועה. הטוב – אלא שחי אני ולא טבעתי כשאר חבריי למסע"

עם הזמן מרגיש רובינזון כמו מלך של מדינה קטנה, שבה הוא השליט. רק לעיתים רחוקות הוא מהרהר אם כדאי לשוב לארץ "תרבותית", כי הוא יודע ששם מחכות לו מוסכמות חברתיות שכלל לא מוצאות חן בעיניו. באחד מסיוריו באי הוא נתקל בפראים אוכלי אדם, שלקחו בשבי בני שבט אחר וכעת הם עומדים להרוג ולבשל אותם. רובינזון יורה עליהם והם נבהלים ומסתלקים, מותירים אחריהם שבוי צעיר, אסיר תודה על כך שחייו ניצלו. הבחור נשאר על האי ובמהרה לומד לדבר אנגלית. רובינזון מחליט לקרוא לו "פְרַיידֵיי" כי חייו ניצלו ביום שישי (בתרגומים הראשונים לעברית, תורגם שמו ל"שֵׁשֶׁת" כמו בביטוי "ששת ימי הבריאה"). פריידיי מצטרף ברצון למלאכות השונות, ועד מהרה הופך בן בית וחבר קרוב לרובינזון. כך חולפות עוד שלוש שנים, עד שיום אחד עוגנת באי ספינה אנגלית שצוותה מרד ברב-החובל. בתחבולות ובעזרת פריידי, מצליח רובינזון להשתלט על המורדים, ובתמורה מסכים רב-החובל לקחת את רובינזון ואת פריידי בחזרה לאנגליה. הרפתקאותיו של רובינזון באות בכך לקיצן. הוא קונה לו בית, נושא אישה, מוליד ילדים וחי באושר וגם בעושר – כי השכיל לחלץ מהספינה הטבועה ארגז מטבעות זהב. כאשר הספר "רובינזון קרוזו" ראה אור (למעשה השם הוא רובינסון, אך שמו בעברית הושפע מהגייתו בגרמנית) מייד הפך לרב-מכר ותורגם לשפות רבות. הוא נחשב לרומן המציאותי הראשון: בניגוד לספרים מאותה תקופה, שבהם נכתב על בני אצולה וכוחות על-טבעיים, כאן הגיבור היה אדם רגיל שקורים לו דברים אפשריים. לאורך מאות שנים, ילדים וגם מבוגרים מדמיינים עצמם בדמותו של רובינזון, שלא נכנע לאיתני הטבע ולגורל ושורד בזכות תושייה ואומץ לב. מחנכים רואים בו כלי חינוכי להקניית יוזמה וכוח רצון. רובינזון בורח הכי רחוק שניתן מהמוסכמות ומהחיים שיועדו לו. הוא רוצה להיות חופשי ומגיע להגשמה עצמית ללא נטל חברתי מעיק. אם היה אי-פעם אדם חופשי בעולם – או לפחות בעולם הספרות – הרי זהו רובינזון קרוזו.
דניאל דפו - רוביזנון קרוזו
ראשון מתרגמי הספר לעברית היה המשכיל יצחק בן משה רומש. תרגומו פורסם בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 ונקרא "כור עוני". תרגום זה גילה לאליעזר פרלמן הצעיר – לימים אליעזר בן-יהודה – שאפשר לכתוב בעברית ספרות כללית, לא דתית, וזה היה אחד הצעדים הראשונים שלו לקראת מפעל חייו – החייאת הלשון העברית.

ספרים נוספים באותו סגנון