35 במאי

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
מדינה:
שנה:
ז'אנרים:
הערך מאת:
בכל יום חמישי לוקח דוד רינגלהוט את אחיינו קונרד מבית הספר. הם אוכלים ביחד ארוחת צהריים ובערב הדוד משיב את הילד לבית הוריו. שום דבר לא חריג בשגרה הזו, מלבד הנטייה של הדוד הרווק לבשל ארוחות צהריים משונות; השניים סועדים ביחד נקניק עם קצפת, או סלט בשר ברוטב מיץ פטל. אבל ביום חמישי אחד, בתאריך 35 במאי, הדברים לא מתנהלים כרגיל: בתאריך הזה אפשר לצפות לדברים מוזרים ביותר. באותו בוקר, קונרד מקבל מטלה בבית הספר לכתוב חיבור על הים הדרומי, ואין לו מושג מאיפה להתחיל. למרבה המזל, הוא והדוד רינגלהוט פוגשים ברחוב בסוס מדבר שפוטר מעבודתו בקרקס, שם הופיע בהחלקה על גלגיליות. בעצתו של הסוס החביב נכנסים השלושה לארון מגולף שמצוי במסדרון ביתו של הדוד, ויוצאים מעברו השני אל עולם חלופי, שבקצהו הים הדרומי. יש הטוענים, ש"האריה, המכשפה וארון הבגדים", מסדרת 'נרניה' של ק. ס. לואיס, שאל מקסטנר את הרעיון של מעבר לעולמות נסתרים באמצעות כניסה לארון ויציאה מעברו השני. אבל קסטנר הוא גם הראשון שכתב סיפור הרפתקאות שכולל מוטיבים של מדע בדיוני, שחלקם הגדול התממש לאורך השנים. הוא מציג בספר טלפונים ניידים או מכוניות שנוסעות ללא נהג: רעיונות מופרכים בזמנו, שכבר נוכחים בחיינו. סוד קסמו של הספר, שפורסם בשנת 1931, כרוך לא רק בדמיון השופע או בחוש ההומור השנון שפונה לילדים ולמבוגרים גם יחד, אלא גם בחופש היצירתי שקסטנר נטל לעצמו על רקע ספרות הילדים של זמנו. מרבית ספרי הילדים באירופה בתחילת המאה ה-20 היו נגועים במוסר השכל דידקטי: הם הסבירו על מידות טובות והתנהגות נאותה – ועל הענישה של ילדים החורגים מהן. הם הציגו את מאבקם של ילדים תמימים, חזקי אופי ונדיבים בעולם של אי-צדק. אולם "35 במאי" הוא ספר פראי חף מדידקטיות, ולמען האמת, הוא מציג ערכים שלא היו מקובלים בתקופתו – וגם לא בימינו.

"זה היה בשלושים וחמישה במאי, ולכן אין זה פלא ששום דבר לא הפליא את הדוד רינגלהוּט. לו היה קורה לו רק לפני שבוע, מה שעוד יקרה לו היום, בודאי היה חושב ששניים או שלושה ברגים התרופפו אצלו במוח או בכדור הארץ. אבל בשלושים וחמישה במאי צריכים להיות מוכנים לדברים המוזרים ביותר"

במסעם אל הים הדרומי, הדוד, הילד והסוס עוברים דרך כמה תחנות. כך לדוגמה, בארץ העצלנים, הבטלה המתוקה היא מידה טובה ואפילו הכרחית, התושבים צריכים לנמנם ללא הרף ולהתאמץ מעט ככל האפשר. בעבור בעלי המזג הסוער והמשתעממים בקלות, הוקמה "חוות ניסיונות", שבה מה שאדם מדמיין בעיני רוחו הופך למציאות. לא העבודה הקשה, החריצות והנחישות הן שמובילות את האדם לברוא רעיונות חדשים, אלא דווקא החלום, ההרהור וחוסר המעש. בעולם ההפוך, תחנה נוספת במסעם, השלושה נתקלים בעולם שבו התפקידים מתחלפים: הילדים הולכים לעבודה או לקניות, בעוד המבוגרים נמצאים בבית הספר. אך אין זה בית ספר רגיל, אלא מוסד ל"הורים קשי חינוך" שמעניש אבות ואימהות מרושעים או אנוכיים. ההורים מגינים על מעשיהם במשפטים כמו "בסך הכול אני מחשל את הילדים שלי!", או "אלו הילדים האישיים והפרטיים שלי, וזה לא עניין של אף אחד מתי, איפה ואיך אני מאלף אותם". אך הם מקבלים את עונשם, מידה כנגד מידה: נשללת מהם ארוחת ערב, הם נכלאים במרפסת קרה ואפילו מקבלים מכות. הילדים הם שמחנכים את ההורים הסוררים למידות טובות. בתחנה אחרת, אלקטרופוליס, מוצג עולם עתידני, שבו המכונות עושות את תפקידם של בני האדם, כולל מכונה שאליה נשאבות פרות, ומעברה השני יוצאים מוצרי בשר ובגדי עור. אבל העולם המתועש הזה, פרי פיתוח של מדענים, יוצא במהרה מכלל שליטה. הריחוק מהטבע גובה את המחיר, והעיר הטכנולוגית מביסה את עצמה ומשחררת את האורחים שבה אל יעדם הסופי: הטבע השוקק והחיוני של הים הדרומי. שם, בסמוך לאיים הפולינזיים, נתקלים השלושה בג'ונגל סואן ובו פרחי ענק ובעלי חיים שמנגנים בתזמורת. הם פוגשים את הנסיכה פטרוזיליה, שגופה עשוי משבצות שחור-לבן, כי אביה הוא יליד שחור ואימה לבנה. פטרוזיליה מאוימת על ידי לווייתן ענק שחי על היבשה (שהרי הוא אינו דג, אלא יונק), ומאיים עליה משום שהיא חרצה לעומתו לשון. למרבה השמחה, ראש השבט המקומי, שמתואר לפי הסטריאוטיפ של היליד השחור – חצאית קש, נזמים וקעקועים – מיידה בלווייתן תפוחים אפויים ומסלקו משם וגם עוזר לבני החבורה לשוב הביתה. בסופו של דבר, קונרד כותב חיבור לבית הספר על קורותיהם. ספק אם מוריו יידעו להעריך אותו כראוי. החגיגה הפרועה של דמיון, חום אנושי וידידות חותרת תחת עקרונות מוסריים דידקטיים: היא חוגגת את העצלות, לועגת למושגי המלחמה והצבא, מציגה את תוצאותיה ההרסניות של ההתפתחות הטכנולוגית ומענישה הורים שאינם יודעים כיצד לנהוג בילדיהם. הספר מאפשר לילדים בכל גיל לשוב אל הקסם של הדמיון חסר הגבולות, ומאפשר להם להתנער מעולם רווי בתכתיבים על גבולות המותר והראוי, בכך שהוא מציע להם חלופה.
אריך קסטנר - 35 במאי - סוס על גלגיליות
אריך קסטנר - 35 במאי - הדוד וקונרד נכנסים לתוך ארון

ספרים נוספים באותו סגנון