המלך מתיא הראשון

"המלך מתיא הראשון" שייך במובהק לספרים שקשה להפריד אותם מהמחבר, ולו רק בגלל הנסיבות הקיצוניות של חייו ומותו המיתי של יאנוש קורצ'אק. אהבת הילדים וההומאניות של קורצ'אק משתקפות בכל עמוד ובכל שורה בספר. קורצ'אק מביא תפישה שתתבסס לאחר מותו: יחסו לילד, העמדתו במרכז וראייתו כאדם שביכולתו לשאת באחריות ולחיות באומץ למרות המעקשים סביב. הספר, שפורסם לראשונה בפולין בשנת 1922, הוא ספר חינוכי, אך לא דידקטי. הוא רואה את הילד כאדם שלם, בן חורין ובעל זכויות. יש לזכור ששנים לא רבות לפני כן הילדים היו חסרי זכויות ומעמד, ושימשו פעמים רבות ככוח עבודה זול. קהל היעד המוצהר של "המלך מתיא הראשון" הוא הילדים. בספר, הם נהנים מאוטונומיה ומאמון, ואילו המבוגרים מהווים מטרה לחיצי הביקורת, בעיקר כלפי מנגנוני הביורוקרטיה, השררה והשלטון. בספר ממחיש קורצ'אק את השקפתו לגבי דמותו של הילד ומביא לידי ביטוי את התיאוריה החינוכית שלו, שמופנית כלפי מבוגרים וילדים כאחד. מתיא מגלה שעליו לקבל אחריות על ההחלטות שהוא מקבל, ולשם כך עליו ללמוד היטב ולא לפחד מכשלונות. הוא לומד על מגבלות הכוח, החלות גם על מלכים, ומתיידד עם הרופא, שמתגלה כחברו האמיתי היחיד. בספר ההמשך שפרסם קורצ'אק באותה שנה, "המלך מתיא באי השומם", מתיא עובר תהליך התבגרות והבנה לגבי מהות חייו. הוא נמלט מהאי במטרה לסייע למנהיגת צבא הילדים השחורים "קלו־קלו", ולאחר מכן הוא שב לממלכתו, מוותר על המלוכה ובוחר לעבוד במפעל.