מסעי גוליבר

ג'ונתן סוויפט לא תכנן לקרוא לספרו "מסעי גוליבר". המהדורה הראשונה של הספר נקראה "מסעות אל כמה אומות מרוחקות של העולם". סוויפט גם לא תכנן ששמו יתפרסם ככותב הספר, וכתב בשם עט, מפני שחשש מהתגובות לביקורת הנוקבת בספר על השלטון ועל החברה. הוא בוודאי לא תכנן שספרו יתקבל בהערכה כפי שזכה לה מאנשי אותה חברה, יזכה מיידית לפופולריות רבה, יעבור לאגף ספרות הילדים והנוער באמצעות עיבודים שנטלו ממנו את משמעויותיו המקוריות וייכנס לקאנון הספרותי. ארבעת חלקי הספר המקורי נכתבו כסאטירה, והם מאירים את פניה השונות של חברת בני האדם באור ביקורתי ובאמצעות הומור. לצד ההומור והסאטירה, סוויפט הקפיד לשוות אמינות לעלילה ולדמויות, כדי שיהיה ברור כי לא מדובר בסיפור פנטסיה בלבד. כותרת המשנה של הספר המקורי טוענת כי הספר נכתב על ידי "לֶמְיוּאֶל גוליבר, תחילה מנתח ואז קפטן של מספר ספינות", והספר עצמו נפתח עם שני מכתבים, שבהם הסופר מוצג כמי שמספר את סיפור מסעותיו בחלקי עולם רחוקים, לאחר שהשתכנע לתת את כתביו לפרסום. כך הספר נפתח במסגרת של יומן מסעות טיפוסי לאותה תקופה. חלקו הראשון של הספר הוא המוכר לנו ביותר, מאחר שנכתבו לו עיבודים רבים לילדים. בחלק זה גוליבר מגיע לחופי ליליפוט אחרי שספינתו נטרפה, בורח לממלכת בְּלֶפוּסְקוּ אחרי שהסתבך בצרות בארץ ליליפוט, ובסופו של דבר שב לאנגליה. גוליבר מתאר את תושבי ליליפוט כיצורים אנושיים, וההבדל היחיד שהוא מציין נוגע לגובהם – שאינו מגיע לכדי שישה אינצ'ים (כ-15 ס"מ). מלבד גובהם אין כל פרט אחר המאפיין אותם כשונים מבני אדם רגילים. עיקרון זה מאפשר השלכה של הסיפור שכתב סוויפט על החברה: אין מדובר ביצורים אגדיים, מעולם הפנטסיה, בארץ רחוקה וזרה – אלא בחברה שסוויפט להעביר עליה ביקורת באמצעות הסאטירה. הסיבות המופרכות למלחמה הן דוגמה לסאטירה הביקורתית שבספר. מלחמת האחים בין תושבי ארץ ליליפוט נובעת מוויכוח בין שני פלגים בעם על גובה עקבי הנעליים שלהם, ואילו המלחמה בין ארץ ליליפוט לממלכת בלפוסקו נובעת מוויכוח בליליפוט על האופן בו יש לבקע ביצים, אחרי שהמלך קבע כי יש לעשות זאת אך ורק מצידן החד ולא מצידן הקהה. 11 אלף איש מעדיפים למות במלחמות ובמרידות מאשר להסכים לגזירה, ורבים גולים לממלכת בלפוסקו, שמעניקה להם מקלט. בעקבות זאת, במלחמה שפורצת בין ממלכת בלפוסקו לארץ ליליפוט נהרגים למעלה מ-30 אלף ימאים וחיילים.