ג'ק לונדון

ג'ק לונדון, שנולד ב־ 1876, הכיר היטב את חיי המחסור והבדידות. הוא נולד בארצות־הברית בשכונת פועלים ליד העיר סן פרנסיסקו, לאם שסבלה מבעיות נפשיות. אביו עזב את הבית כי לא היה מעוניין לגדל אותו. הוא חי בעוני ומגיל צעיר יצא לעבוד, בין השאר היה מלח בספינת ציד של כלבי ים וספן באזור הקוטב. לונדון קטע את לימודיו באוניברסיטה למען מסעות בערבות השלג של צפון־מערב קנדה, כחלק מגל הבהלה לזהב. הרומן נולד מתוך התבוננותו בלהקות הכלבים, שמשכו את המזחלות של מחפשי הזהב, ובאורחותיהם של הזאבים המשחרים סביבם לטרף.

כשהיה בן 22 החליט לונדון להיות סופר, ועד מהרה הפך לאחד מהסופרים הפוריים והאהובים ביותר של זמנו. "פנג הלבן" הוא ספרו המצליח ביותר, שתורגם לעשרות שפות ואף זכה לעיבודים לקולנוע ולטלויזיה. לונדון מת בשנת 1916 בגיל 40 בלבד. סיבת מותו נתונה במחלוקת. הסיבה הרשמית היא התאבדות, אולם מחקרים מאוחרים טוענים שמותו נגרם כתוצאה ממחלה, או מלקיחת מנת יתר של אופיום.