אדית נסביט

אדית נסביט נולדה בשנת 1858 בלונדון. היא התייתמה מאביה כשהייתה בת ארבע. משפחתה נדדה ברחבי אירופה בחיפוש אחר מקומות שיטיבו עם אחותה חולת השחפת. בגיל 17 חזרה נסביט ללונדון. היא נישאה לעיתונאי הוברט בלאנד, בעל דעות שמרניות שלא הלמו את אורח חייו השערורייתי. חברתה הטובה של נסביט, אליס הוטסון, התגוררה בביתם של בני הזוג והרתה לבלאנד פעמיים, ללא ידיעתה של נסביט. כאשר נסביט גילתה את זהות האב, היא נאלצה לאמץ את שני הילדים ולאשר להוטסון להמשיך להתגורר בביתם. הוא כשל בעסקיו ונסביט, כמו האם ב"ילדי המסילה", שלחה יד בכתיבת פרסומות, סיפורים ושירים כדי לקושש פרנסה. רק בגיל 40 זכתה נסביט להצלחה ספרותית באנגליה ובעולם. נסביט ובעלה היו חברים ב'אגודה הפביאנית', תנועה שמטרתה הייתה לקדם את הסוציאליזם ועקרונותיה שימשו בסיס למפלגת הלייבור. בנם של נסביט ובלאנד אף נקרא על שם התנועה, פביאן. הוא מת לאחר ניתוח שקדים, בגלל הזנחה מצד הוריו שלא הקפידו על צום לפני ההרדמה. כאשר חלה בעלה של נסביט ורותק למיטה, נסביט סעדה אותו עד יום מותו. שלוש שנים לאחר מותו היא נישאה שוב. עד יום מותה פרסמה וכתבה מעל 40 ספרים. נסביט מתה מסרטן הריאות בשנת 1924. באנגליה נקבע פרס ספרותי על שמה.