במבי

לאחר האובדן הקשה, במבי מתבגר בעל כורחו. הוא זונח את סביבתו הישנה, זונח גם את אהובתו, הופך להיות בודד יותר ויותר, ובשלב מסוים חובר לאייל זקן וחכם, נסיך היער, המדריך אותו בדרכי העולם עד להפיכתו של במבי למנהיג האיילים. הספר בעל הממד הפיוטי והחברתי כבש לבבות רבים ברחבי העולם. זהו סיפור מכמיר לב, שקשה להישאר אדישים אליו: סיפור חניכה, שבמהלכו יוצא במבי מתוך הערש הנוח והחם של הסביבה הטבעית שלו ומתחיל להכיר את העולם האמיתי. סיפור על אהבת אם שאינה תלויה בדבר, וגם על אובדן ועל המחיר הנפשי של האובדן. ממד חשוב נוסף בספר הוא תיאורי הנוף הקסומים של היער, על הצומח והחי שבו, שלמרות תחושה של תום ולעיתים רגשנות מסוימת, עדיין מצליחים להעביר את החוויה של החיים ביער על שלל חושיה, מה שגרם לסופר האנגלי ג'ון גלסוורתי לכנות את הספר הזה בפשטות "פיסה של גאונות". מבקרי ספרות רבים ניסו לאורך השנים למצוא בספר אלגוריה פוליטית וביקורת נגד משטרים אפלים, אך בראש ובראשונה זהו ספר המתאר את חיי היער ללא כחל וסרק, על כל יופיים ואכזריותם, דרך עיניהן של החיות, ועל אופיו הנורא של האדם המודרני, הצד בעלי חיים לשם הספורט וההנאה בלבד. זאלטן עצמו התייחס לכך וצוטט באומרו: "לא בציידים הבטתי, אלא בחיות הנמלטות מפניהם. שאלתי את עצמי: מה חשות החיות למראה האדם שבא להורגן. כאבתי לראות את האיילות ואת העופרים הנמלטים באימה, גם מפניי."