מרי פופינס

בסצינה המובאת בציטוט המודגש בערך משתקפת לא רק דמותה של מרי פופינס, אלא גם אופייה: גיבורת הספר של פמלה טרוורס, שיצא לאור ב-1934, רחוקה מרחק רב מהאומנת העדינה והמתוקה ככפית סוכר, שנחקקה בתודעה בעקבות סרטו של דיסני מ-1964, בכיכובה של ג'ולי אנדרוז. פופינס המקורית היא דמות מורכבת ומלאת סתירות: חריפה, קפריזית, נעלבת בקלות, יהירה, חוצפנית, לעיתים גסת רוח וישירה. היא קוסמת, אך לא פיה: דבר-מה מסתורי, אפל ומאיים חבוי בעיניה הכחולות. "בכל פיה טובה יש תאומה מרושעת, שהיא הניגוד ההכרחי שלה", כתבה טרוורס בספרה "על היפהפייה הנרדמת". הרוח המזרחית מביאה את מרי פופינס היישר אל פתח בית משפחת בנקס, שבסמטת שדרות הדובדבן בלונדון. היא מציעה את עצמה כמטפלת לארבעת ילדי המשפחה: מייקל הבכור, ג'יין ושני התאומים הקטנים, ג'ון וברברה. היא לא מביאה איתה המלצות ומייד גולשת במעלה המעקה – ונכנסת אל חדר הילדים שבקומה השנייה. הספר – הראשון מבין שישה ספרי 'פופינס' שכתבה טרוורס – מגולל את הרפתקאותיהם של הילדים עם מרי פופינס. כל פרק מתאר הרפתקה אחרת המתאפיינת בניגוד בין מציאות יומיומית, אפורה, הנשלטת על ידי סדרים, חוקים ומטלות, לבין המציאות הפנטסטית, המשוחררת, שאליה מובילה האומנת את הילדים. עולם הפנטסיה מוצג בספר כבעל איכויות מרפאות: פופינס משחררת את ילדי משפחת בנקס מהמציאות הנוקשה שבה הם חיים, באמצעות חיבורם אל עולם דמיוני, המשנה את תפישת עולמם ואת הווייתם.